1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא ר' כרמל וכב' השופטים א' רומנוב וש' רנר) בעפ"ג 42409-09-20, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא י' מינטקביץ) בת"פ 47981-06-18.

רקע והליכים קודמים

2

1.              המבקש הורשע בהסדר טיעון בעבירות מסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות; זיוף, הסתרה, השמדה או שינוי פנקס במטרה להתחמק מתשלום מס; הוצאת חשבוניות מס מבלי לשלם את המס הכלול בהן; וניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס. זאת, לפי סעיפים 117(ב)(1), 117(ב2)(3), 117(ב)(7), 117(א)(14) ו-117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בהתאמה.

           על פי עובדות כתב האישום, המבקש היה עוסק מורשה בתחום ההוצאה לאור. בין היתר, הדפיס וניהל המבקש שתי סדרות של חשבוניות דומות, אך דיווח רק על אחת מהן; מסר ללקוחות חשבוניות שלא דווחו לרשויות המס; הגיש דו"חות הכוללים ידיעה לא נכונה; וניכה מס תשומות בלי שהחזיק לגביו מסמך כחוק במטרה להתחמק מתשלום מס. במצטבר, התחמק המבקש מתשלום מס בסך כ-726,000 ש"ח.

2.              המבקש הגיע להסדר טיעון עם המדינה, במסגרתו הודה בכתב האישום. סוכם, כי המבקש יישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. כן סוכם, כי הטיעונים לעונש יידחו ב-12 חודשים, לצורך הסרת המחדלים. לעניין הטיעונים לעונש, סוכם כי ככל שהמבקש יפרע את מלוא חובו, תעתור המשיבה ל-9 חודשי מאסר בפועל; כי ככל שהמבקש ישלם מחצית מחובו, תעתור המשיבה ל-15 חודשי מאסר בפועל; וכי במקרה בו עד מועד הטיעונים לעונש לא יפרע המבקש מחצית מחוב המס, תעתור המשיבה ל-20 חודשי מאסר בפועל. כן סוכם כי המבקש יהיה חופשי בטיעוניו.

3.              ביום 24.12.2018 הרשיע בית משפט השלום את המבקש, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו.

4.              עד למועד הטיעונים לעונש, פרע המבקש פחות ממחצית מחובו. בהתאם להסדר הטיעון, עתרה המשיבה ל-20 חודשי מאסר.

           לאחר ישיבת הטיעונים לעונש, הוגשה הודעת עדכון, ממנה עלה כי המבקש שילם סכומים נוספים, כך שבסך הכל פרע כ-310,000 ש"ח מחובו. כמו כן, עלה כי מכוניתו של המבקש עוקלה אך טרם נמכרה, וכי קיימת מחלוקת באשר לשוויה המדויק. בית המשפט נכון היה להניח כי המבקש שילם כמחצית מסכום החוב, וכי בהתאם להסדר הטיעון על המשיבה היה לטעון לעונש מרבי של 15 חודשי מאסר.

3

5.              בגזר הדין, אשר ניתן ביום 3.8.2020, קבע בית משפט השלום כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המבקש הוא מאסר "לריצוי ממש", לתקופה שבין 9 חודשים ועד שנתיים וחצי. לאחר שנתן דעתו על הסרתו החלקית של המחדל; על העובדה שהמבקש הודה במיוחס לו; על היותו נעדר עבר פלילי; על תרומתו לחברה; וכן על נסיבותיו האישיות המורכבות, גזר בית משפט השלום על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, וקנס בסך 40,000 ש"ח.

6.              המבקש ערער על גזר דינו, וערעורו נדחה. בפני בית משפט קמא, טען המבקש כי שילם סכום נוסף מאז נגזר דינו, כך שחובו עומד על 380,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי ציין כי אין בהסרת המחדל, גם באופן מלא, כדי למנוע את הטלת העונש הראוי. נמצא כי בית משפט השלום שקל באופן יסודי וראוי את כלל השיקולים הרלוונטיים, וכי לא נמצאה עילה להתערב בעונשו של המבקש.

7.              המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן הבקשה, ועמה בקשת עיכוב הביצוע, שלפניי.

נימוקי הבקשה

8.              בבקשתו, טוען המבקש כי שילם עד כה כ-431,000 ש"ח מתוך חובו, וכי הוא עתיד להסיר את המחדל במלואו בתוך זמן קצר. לשיטתו, מדובר בשינוי נסיבות, אשר מצדיק הקלה בעונשו. בנוסף, טוען המבקש כי לא ניתן משקל הולם לנזקים שצפויים להיגרם לו כתוצאה ממאסר בפועל; למצבו הכלכלי והאישי המורכב; להודאתו במיוחס לו בהזדמנות הראשונה; וכן לתרומתו לחברה.

           המבקש מלין אף על שלא הופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר, וזאת חרף ההסכמה בנושא בהסדר הטיעון. בנוסף, סבור המבקש כי עונשו סוטה ממדיניות הענישה ההולמת באופן המצדיק ליתן לו רשות ערעור.

9.              יוער, כי המבקש ביקש לאפשר לו להגיש הודעה מעדכנת בעניין הסרת המחדל במלואו, בתוך 14 יום. בקשתו זו הופנתה על ידי לתגובת המשיבה, אשר סברה כי אף אם יוסר המחדל במלואו, הרי שאין בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה.

דיון והכרעה

10.           לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4

11.           הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים חריגים, משיקולי צדק או בשל חשש שנגרם למבקש עיוות דין מהותי (רע"פ 7274/20 קליימן זעירא נ' מדינת ישראל (27.10.2020)). זאת ועוד, מקום בו בקשת רשות ערעור נסובה על גזר הדין בלבד, לא תתקבל הבקשה אלא בנסיבות חריגות, כאשר העונש שהושת על המבקש סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת והראויה (679/21 פלוני נ' מדינת ישראל (3.2.2021)). עניינו של המבקש אינו בא בגדרי מקרים חריגים אלה.

12.           בעניינו של המבקש, בשים לב לנסיבות המקרה, לא מצאתי כי עונשו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה, בוודאי שלא במידה המצדיקה ליתן לו רשות ערעור "בגלגול שלישי" (ראו והשוו, למשל: רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל (9.5.2021); רע"פ 9205/18 סולימאן נ' מדינת ישראל (3.1.2019)). יתר טענותיו של המבקש נטועות בעניינו הפרטי, ואין בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשתו.

13.           הרבה למעלה מן הצורך, יוער כי בדין עמד בית משפט קמא על כך שהסרת המחדל, גם באופן מלא, אינה יכולה להצדיק סטייה ממתחם הענישה. בענייננו, קבע בית משפט השלום כי יש לגזור על המבקש מאסר "לריצוי ממש", וגזר את עונשו סמוך לתחתית מתחם הענישה. בהתאם, לא מצאתי להיעתר לבקשה להמתין עד שיעדכן המבקש כי שילם את מלוא חובו.

14.           סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא, נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע. לפנים משורת הדין, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 21.7.2021, עד השעה 09:00 בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודה מזהה ועותק מהחלטה זו. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים 08-9787377 או 08-9787336.

           ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"א (‏30.6.2021).

_________________________

21045070_Q03.docxיב