1

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל וכבוד השופטים כ' סעב ו-א' לוי) בעפ"ג 10002-09-18 מיום 29.11.2018, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' קפלן) בת"פ 53926-06-14 מיום 7.2.2018 ומיום 11.7.2018 (בהתאמה).

1.        נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשים מגונים, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           על פי עובדות כתב האישום ביצע המבקש במתלוננת ללא הסכמתה, במספר הזדמנויות, מעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

2

2.        בית משפט השלום הרשיע את המבקש, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. על המבקש נגזרו ארבעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.

3.        המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

           בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על שני חלקיו. ביחס להרשעה קבע בית המשפט כי הונחה בפני בית משפט השלום תשתית ראייתית מספקת ממנה מוכחת אשמת המבקש מעבר לספק סביר וכי אין די בהצבעה על מחדלים כאלו ואחרים על מנת להביא לזיכויו של המבקש.

           עוד קבע בית המשפט, כי אין מקום להתערב בענישה שהוטלה על המבקש מאחר שזו סבירה, מידתית ומאוזנת וזאת גם בהתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע המעשים.

           מכאן הבקשה שלפניי.

4.        ביחס להכרעת הדין טוען המבקש כי מקרהו מעורר חשש לעיוות דין מהותי וחשש לאי צדק. לטענתו, אירעו מחדלי חקירה; כי הגנתו קופחה בצורה משמעותית, ויש בכך כדי לעורר ספק סביר באשמתו. כמו כן, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא התחשב בסתירות ובתמיהות העולות מעדות המתלוננת. כל אלו הובילו, לדעת המבקש, לקביעות עובדתיות שגויות בעניינו.

           כל טענות אלו, בצירוף חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ובצירוף נסיבותיו האישיות, מחייבות, לטענת המבקש, הימנעות מהטלת עונש מאסר בעניינו.

3

5.        לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית (ר"ע 103/82חניוןחיפהבע"מנ' מצתאור (הדרחיפה) בע"מ, פ"דלב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3667/14קרדינ' מדינתישראל, בפסקה 8 (1.6.2014)). מאחר שהבקשה נוגעת לנסיבותיו הפרטניות בלבד של המבקש ומשהמבקש גם לא טוען כי עניינו מעורר שאלה בעלת חשיבות כללית, אנמק בקצרה מדוע עניינו אינו נמנה על המקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין.

           טענותיו של המבקש הן טענות "ערעוריות" מובהקות, הממוקדות ברובן המכריע בקביעות מהימנות ובממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית. כידוע, בית משפטזה לא יתערב ב"גלגול שלישי" בטענות כאלו אלא במקרים חריגים בלבד (רע"פ 3160/16 חוסייני נ' הועדה המרכזית לתכנון ובניה מזרח השרון, בפסקה 14 (4.6.2018)). לאחר עיון בבקשה על נספחיה, התרשמתי שהמקרה שלפניי אינו נמנה עליהם.

6.        באשר לבקשה להתערב בעונש שהוטל על המבקש, כל הנסיבות שעליהן מצביע המבקש נלקחו בחשבון בעת גזירת דינו ועל כן הוטל עליו עונש מקל יחסית. כמו כן, לא התרשמתי כי במקרה שלפניי מתקיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה ועל כן גם מטעם זה לא תינתן רשות ערעור (רע"פ 6916/18 ‏קרינאוי נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 (‏6.12.2016)).

7.        סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י' בשבט התשע"ט (‏16.1.2019).

_________________________

19002960_Q01.docx  סח