רע"פ 1740/20 – אורן שמעונוביץ נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק עפ"ת 1510-01-20 מיום 27.1.2020 שניתן על ידי כב' השופט רענן בן-יוסף |
בשם המבקש: |
עו"ד דוד קולקר |
בשם המשיבה: |
עו"ד שרית חתוקה |
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט ר' בן-יוסף) מיום 27.1.2020 בעפ"ת 1510-01-20, בגדרו התקבל ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' קריספין) בפל"א 7920-11-19.
רקע והליכים קודמים
1.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.11.2019 בהגיעו למחסום
משטרתי, לא ציית המבקש להוראה לעצור במחסום והמשיך בנהיגה. המבקש נהג שיכור בכך
שסירב להיבדק בבדיקת שכרות, היה לו ריח של אלכוהול מפיו והתנהגותו הייתה חריגה.
בגין האמור יוחסו למבקש עבירות בניגוד לסעיף
2
2. ביום 16.12.2019 הרשיע בית המשפט השלום לתעבורה (להלן: ביתהמשפטלתעבורה) את המבקש, בהעדרו, בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום כמפורט לעיל וגזר עליו עונש של 30 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה מותנית וקנס על סך 3,500 ש"ח.
המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וביקש לזכותו בטענה כי לא הומצא לו עותק מכתב האישום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין והחזיר, בהסכמת המשיבה, את התיק לבית המשפט לתעבורה לניהולו מחדש.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היא הבקשה שלפניי.
נימוקי הבקשה ותגובת המשיבה
3.
המבקש סבור כי יש לקבל בקשתו לרשות ערעור מהנימוקים
הבאים: אי מסירת כתבי אישום, כבעניינו של המבקש, היא בעיה מערכתית המעלה שאלה
עקרונית; לבית המשפט המחוזי לא הייתה סמכות להורות על החזרת התיק לבית משפט קמא
לדיון מחדש וכי "בית משפט של ערעור יכול רק לבחור אם לקבל את הערעור או
לדחותו"; החזרת התיק לבית המשפט לתעבורה נעשתה בניגוד לדוקטרינת הסיכוןהכפולולסעיף
4.
המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור משלטענתה עניינו של המבקש
לא מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי בית המשפט
המחוזי מוסמך להורות על החזרת הדיון לערכאה דלמטה, כעולה מסעיף
דיון והכרעה
3
5. הלכההיאכירשותערעורב"גלגולשלישי" תינתןבמקריםחריגים בלבדשבהםמתעוררתשאלהבעלתחשיבותציבוריתאוכלליתהחורגתמעניינםהפרטישלהצדדים(בר"ע 103/82 חניוןחיפהבע"מנ' מצתאור (הדרחיפה) בע"מ, פ"דלו(3) 123 (1982)), אובמקריםבהםמתעוררחששלאי-צדקמהותיאולעיוותדין(רע"פ 4175/19 מועלם נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (22.07.2019); רע"פ 400/20 בלכר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (02.04.2020)). בענייננו, לא מצאתי כימתקיימתאחתמהעילותהאמורותהמצדיקותהתערבותושלביתמשפטזהב"גלגולשלישי", חרףניסיונושלהמבקשלשוותלבקשהאצטלהעקרונית.
6.
סמכותו של בית המשפט המחוזי להחזיר את התיק לערכאה דלמטה
לאחר ביטול פסק דינה מעוגנת בסעיף
"(1) לקבלאתהערעור, כולואומקצתו, ולשנותאתפסקהדיןשלהערכאההקודמתאולבטלווליתןאחרבמקומו, אולהחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבלביתהמשפטאתהערעורכאמור, רשאיהואלהטילעלהנאשםכלעונששהערכאההקודמתהיתהמוסמכתלהטיל, ביןאםהנאשםהחללשאתאתהעונששהטילהעליוהערכאההקודמתאוסייםלשאתו, וביןאםלאו;
(2) לדחותאתהערעור;
(3) ליתןבקשרלפסקהדיןכלהחלטהאחרתשהערכאההקודמתהיתהמוסמכתלתתה."
כעולה מלשון סעיף 213 סמכותה של ערכאת הערעור אינה מתוחמת כטענת המבקש רק לקבלת הערעור או לדחייתו:
"ערכאתהערעוררשאיתליתןלערכאההדיונית, שהתיקמוחזראליה, כלהוראההנראיתבעיניהראויהומתאימהבנסיבותהעניין, ובכללזה, לקייםאתההליךהמשפטימתחילתו" (רע"פ 636/17 גולן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (15.03.2017); ראו גם רע"פ 1701/98 חקלאי נ' מדינת ישראל (1998)).
בהינתן האמור אין בסיס לטענתו של המבקש כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו כשהורה על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה כדי לדון בו מחדש.
7. אף טענתו של המבקש באשר לדוקטרינת הסיכון הכפול דינה להידחות, מהטעם שטענת 'הסיכון הכפול' "אינה עומדת לנאשם לגבי הליך מאוחר הנוגע לאותו דיון, שכן לא מדובר כלל בהעמדה לדין "בשני הליכים נפרדים"" (ראו ע"פ 159/66 טובול נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(2) 673, 675 (1966)) כעולה מתגובת המשיבה.
4
8. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בניסן התש"ף (23.4.2020).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
20017400_Q02.docx אא
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
