ק"פ 9750/08/20 – אברהם חביב אנקורי,יוסף אנקורי נגד מדינת ישראל,דדי שמחי,יחזקאל לוי
|
|
ק"פ 9750-08-20 אנקורי ואח' נ' שמחי ואח'
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופטת רות שפילברג כהן
|
|
מבקשים |
1. אברהם חביב אנקורי 2. יוסף אנקורי
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. מדינת ישראל 2. דדי שמחי 3. יחזקאל לוי
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה - בקשת הקובלים לעיון חוזר
|
בפניי בקשת הקובלים לעיון חוזר בהחלטתי מיום 9.9.20, לפיה הוריתי על מחיקתה של הקובלנה הפלילית הפרטית שהגישו, על הסף.
לאחר עיון בטענות המבקשים ובטענות המדינה, אשר הוגשו על-ידי פרקליטות מחוז צפון, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות, מן הנימוקים המפורטים להלן:
2
2. בהחלטה מיום 9.9.20, בה הוריתי על מחיקתה על הסף של הקובלנה, צוין, כנימוק מרכזי, כי הקובלנה הוגשה ללא הסכמת היועמ"ש, וזאת בניגוד לדרישת החוק, המתנה הגשת קובלנה כנגד עובד מדינה, בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. התייחסתי לכך שכאן, מעבר לחסרונה של הסכמת היועמ"ש מראש כנדרש, סירב היועמ"ש לאשר את הגשת הקובלנה גם בדיעבד, ואף הוגשה מטעמו בקשה למחיקת הקובלנה על הסף. עוד צויין בהחלטה, כי במקרה בו היועמ"ש מתנגד לקובלנה נגד עובד מדינה, הסמכות להכריע בשאלה אם ההתנהגות המיוחסת בקובלנה לעובד מדינה, נעשתה תוך מילוי תפקידו או לוא, אינה נתונה לביהמ"ש השומע את הקובלנה. נקבע כי הסכמת היועמ"ש הנה בתנאי סף, בלעדיו אין, להגשת הקובלנה. משכך, נקבע כי בהעדר קיומו של תנאי הסף להגשתה, על בית המשפט להורות על מחיקת הקובלנה ואין הוא מוסמך לנהל בפניו את ההליך. גם לגופו של עניין, ומעבר לנדרש, נקבע כי הקובלנה עוסקת בתפקודם של הנקבלים כעובדי מדינה, וכי הנקבלים חוסים תחת ההגנה המוענקת לעובדי הציבור בחוק.
3. כעת, התבקשתי לעיין מחדש בהחלטתי לעיל. בבקשתם של הקובלים נטען כי לבקשה למחיקת הקובלנה אשר הוגשה על-ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), לא צורף כל מסמך המאשר כי הואצלה לו הסמכות לדון בבקשות לפי סעיף לחוק. עוד צויין כי בקשתם של הקובלים לאשר את הגשת הקובלנה, בדיעבד, הועברה, על פי מכתב שהתקבל אצלם, לטיפולו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), ולא למשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). לפיכך, נטען, כי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), אשר הגיש את הבקשה למחיקה על הסף, פעל בחוסר סמכות. עוד נטען, כי האצלת הסמכות למשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מעמידה אותו בניגוד עניינים מובנה, ומלמדת על פעולה ממניעים פסולים, שכן פרקליטות המדינה מייצגת את הנקבלים בסכסוכים אחרים, ותלונה על כך הוגשה לנציב תלונות הציבור כלפי מייצגי המדינה בערכאות, על-ידי הנקבלים. כן נטען כי תגובת פרקליטות המחוז שהוגשה בתיק חורגת מסמכות אף היא, שכן אין היא מוסמכת לדון ולהחליט בבקשות לאישור קובלנה פלילית כנגד עובדי המדינה.
3
4. תגובה לבקשה לעיון חוזר בהחלטתי הוגשה על-ידי פרקליטות המחוז (להלן, לשם הנוחות: "המשיבה"). בתגובה התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה לעיון חוזר. תחילה נטען, כי אין זכות קנויה בדין לעיון חוזר בהחלטה, אלא זכות לערער על ההחלטה. לגופו של עניין, נטען, כי הבקשה חסרת כל ביסוס עובדתי או משפטי. היועץ המשפטי לממשלה הוא שפנה, מיוזמתו, לנקבלים והסב את תשומת לבם לכך שהמבקשים הגישו קובלנה ללא אישורו כנדרש. נציגי פרקליטות מחוז צפון פנו אף הם ליועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהועברה אליהם הפנייה מטעם בית המשפט להודיע אם יש מקום כי התביעה תכנס בנעלי הקובלים. בעקבות זאת, בחן המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) את הדברים, בהתאם לסמכות שהואצלה לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. המשנה פעל כדין, ובסמכות, עת הגיש הבקשה למחיקת הקובלנה על הסף. עוד בטרם ניתנה החלטת בית המשפט, פנו המבקשים אל היועמ"ש בבקשה לאשר הגשת הקובלנה, בדיעבד, ובקשה זו הועברה גם למשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) על-ידי ב"כ הקובלים. לקובלים נשלחה הודעה כי בקשתם הועברה לטיפולו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), אולם זאת בשל תקלה משרדית, וחוסר ידיעה כי העניין מטופל על-ידי המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). שגגה זו, הובהר, אינה מלמדת על כוונה לאצול את הסמכות לגורם אחר, או להעביר את הטיפול בעניין הקובלנה לגורם אחר. בהמשך, הודע לקובלים כי אין מקום לאשר את הגשת הקובלנה בדיעבד, ובית-המשפט קיבל את הבקשה למחיקה על הסף.
עוד נטען בתגובה כי כתב הקובלנה כולל שורה של טענות למעשים פליליים שבוצעו לכאורה על-ידי הנקבלים, וכי עמדת המשנה לפרקליט המדינה הנה כי לאור מורכבות הסוגיה, הדורשת איסוף חומר ראיות רב והעדת עדים, לא ניתן לבחון טענות אלה במסגרת הליך של קובלנה פלילית פרטית. עמדה זו אינה חוסמת את דרכם של הקובלים לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה מסודרת בגין המעשים שבוצעו לטענתם.
בנוסף, נטען בתגובה, כי אין כל בסיס לטענות בדבר פעולה בחוסר סמכות, בניגוד עניינים או ממניעים פסולים, מצד המשנה לפרקליט המדינה, בהעדר כל היכרות או יחסים מקצועיים עם הנקבלים.
5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, סברתי כאמור, כי דין הבקשה להידחות. פרוצדוראלית - נראה כי בית משפט זה אכן אינו מוסמך לעיין עיון חוזר בהחלטה על מחיקת הקובלנה על הסף, שעה שדן בעניין, וסיים את מלאכתו.
אף לגופם של הדברים, דין הבקשה להידחות.
לא מצאתי כי משקל בטענת הקובלים לגבי המכתב שקבלו, לפיו בקשתם ליועמ"ש לאשר את הגשת הקובלנה (בדיעבד) הועברה לגורם מקצועי אחר, מהגורם שטיפל בפועל בהליך זה אצל משרד המשפטים. מקובלת עלי תשובת המשיבה לעניין זה כי מדובר במכתב, סטנדרטי כנראה, שהועבר לקובלים בשגגה, ומדובר בהסבר סביר ומתקבל על הדעת, שאין בו כדי ללמד כי ההחלטות התקבלו שלא בידי הגורם המוסמך לקבלן. הדברים עולים בבירור ממכתב עוזרת היועץ המשפטי לממשלה מיום 15.10.20, אל ב"כ הקובלים, אשר צורף לתגובת המשיבה - לפיו הציון כי הטיפול בפנייתם הועבר למשנה ליועמ"ש היה שגוי, נבע מתקלה משרדית, וכי לא הייתה בכך כל כוונה לאצול את הסמכות לגורם אחר.
4
בפועל, הטיפול בפניית הקובלים נעשה על-ידי הגורם המוסמך לכך, בהתאם לכתב האצלת הסמכות שצורף לתגובת המשיבה - לפיו הסמכות לפי סעיף 69 לחוק הואצלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולמשנהו. אם כן, הטיפול בפנייתם של הקובלים בבקשה לאשר את הגשת הקובלנה, בדיעבד, והגשת הבקשה למחיקה על הסף, בוצעו בסמכות, ולא שוכנעתי כי דבק פגם כלשהו בפעולת רשויות התביעה בעניינם של המבקשים.
6. זאת ועוד, העובדה כי הקובלנה הוגשה בהעדר אישור יועץ משפטי לממשלה (או מי מטעמו), אינה מוכחשת כלל על-ידי ב"כ המבקשים, וטעם זה הוא ששימש בבסיס החלטתי להורות על מחיקת הקובלנה על הסף. אין בטענות הקובלים בבקשה לעיון חוזר כדי להכשיר את סמכותו של בית המשפט לדון בקובלנה, אשר הוגשה בניגוד להוראות הדין, בלא אישור היועמ"ש מראש - ובנסיבות המקרה דנן, אף לא ניתן בדיעבד.
7. למעלה מן הצורך אעיר כי הטענה לפיה גורמי התביעה הכללית מצויים בניגוד עניינים מובנה בבואם להחליט אם לאשר הגשת קובלנה כנגד עובדי המדינה, אך בשל העובדה כי הם מייצגים את רשויות המדינה בערכאות השונות - הנה טענה חסרת ביסוס. ייצוג המדינה בערכאות כשלעצמו אינו יוצר יחסי כפיפות או מרות כלשהם בין גורמי התביעה, ובין עובדי הציבור המועסקים ברשויות המדינה השונות, או פוגם ביכולתם של גורמי המדינה לבצע תפקידם ולהפעיל סמכויותיהם באופן ענייני ונטול שיקולים זרים. גם מן הטעם הזה, ראיתי לדחות את הנטען בבקשה לעיון חוזר.
8. לאור המכלול המפורט לעיל, הבקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 9.9.20 - נדחית.
להמציא לצדדים ולפרקליטות מחוז צפון.
ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.
