1

1.         בקשה לביטול כתב הקובלנה בטענות של הגנה מן הצדק, העדר עילה ופגם בכתב הקובלנה.

2.         הקובל נקט כנגד הנקבלים ב-3 הליכים משפטיים שונים:

א.        ת"א 16083-09-16- תובענה כנגד הנקבל 1 בעילה של לשון הרע.

ב.         ת"א 2038-11-17- תובענה כנגד הנקבלת 2 בעילה של לשון הרע.

ג.         ק.פ 12413-09-18- קובלנה פרטית כנגד הנקבלת 2 בחשד לביצוע עבירות של מסירת ידיעה כוזבת ותלונת שווא.

2

3.         שני ההליכים האזרחיים תלויים ועומדים. ההליך כנגד הנקבל נמצא בשלב של הוכחות. ההליך כנגד הנקבלת לאחר שמיעת ראיות.

4.         הקובלנה הפרטית שהוגשה בחודש ספטמבר 2018- נמחקה על ידי מותב זה בהחלטה מיום 27.01.2019.

5.         הקובלנה הפרטית שבכותרת, הינה ההליך ה-4 שנוקט הקובל כנגד הנקבלים.

המדובר בקובלנה חדשה שהוגשה כנגד שני הנקבלים, ביום 16.04.2019. הנקבל מייחס לשני הנקבלים ביצוע עבירה של לשון הרע, בכוונה לפגוע, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 בצירוף הוראות סעיפים 1 ו-2 לחוק.

6.         לטענת הנקבלים דינה של הקובלנה החדשה להתבטל בשל טענות מקדמיות לפי סעיפים 149(3), 149(4) ו-149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982. נטען, כי הקובל הגיש את הקובלנה החדשה מבלי לפרט את כל השתלשלות ההליכים המקבילים שנקט. עוד נטען, כי המדובר בניצול לרעה של ההליכים, בהם טוען הקובל את אותן טענות בדיוק. כמו כן, נטען כי המדובר בשימוש לרעה בהליך משפטי שהינו נדיר בנוף המשפטי, כאשר קיימים הליכים אזרחיים המתנהלים במקביל. עוד נטען, כי קיים פגם ופסול בכתב הקובלנה וכן כי העובדות המפורטות בכתב הקובלנה אינן מהוות עבירה.

7.         ב"כ הקובל עתרה לדחיית הבקשה. בתגובתה אין כל התייחסות לטענה, כי הקובלנה החדשה לא פירטה את אופן השתלשלות ההליכים שבין הצדדים. באשר לטענות הנוספות נטען, כי אין מניעה להגשת קובלנה במקביל להליך אזרחי וכן כי כתב הקובלנה מפרט את העובדות המהוות את הבסיס לקיומן של העבירות.

8.         בתשובה לתגובה עתר ב"כ הנקבלים להורות על דחיית הקובלנה וחיוב הקובל בהוצאות.

נטען, כי הגשת הקובלנה היא נדבך נוסף שמוגש בזדון, כדי לפגוע בנקבלים, מבלי שיש אינטרס ציבורי בהגשתה ויש בהגשתה משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.

3

דיון

9.         סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982, קובע כך: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט".

10.       המדובר בהליך חריג שבית המשפט העליון במספר רב של החלטות עמד על חסרונותיו ועל האפשרות כי הוא ינוצל לרעה [ראה: בש"פ 3503/91 שוברט נ' צפריר . רע"פ 9818/01 ביטון ואח' נ' סולטן ואח' דברי הנשיא (בדימוס) ברק. בג"צ 4957/08 שורת הדין ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה. ורע"פ 1955/12 נמרי נ' בנימיני ואח']. לנוכח הקשיים הרבים שמציב מוסד הקובלנה, הוגשו במהלך השנים הצעות חוק לביטול הקובלנה ובניהם הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011, ה"ח 615).

11.       החשש מניצול לרעה של הליך הקובלנה והקשיים הנלווים למוסד הקובלנה, מתחדד במיוחד בעבירות לפי חוק איסור לשון הרע שהינה עבירה מיוחדת באופייה וזאת: "משום שאל מול הזכות לשם הטוב עומד חופש הביטוי שהוא ערך מרכזי בחייה של חברה דמוקרטית. מטעם זה ראה המחוקק לקבוע רף גבוה ליסוד הנפשי הנדרש בעבירת לשון הרע, ומסיבה זו גם נזהרת התביעה הכללית בהעמדה לדין בגין עבירה זו" [רע"פ 9818/01 ביטון ואח' נ' סולטן ואח' דברי הנשיאה (בדימוס) בייניש].

12.       לאור כך נקבע בהנחית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1107 שכותרתה "חקירה והעמדה לדין בעבירה לפי חוק איסור לשון הרע" , בסעיפים 8-12 , כך: " ההתמודדות המשפטית בנושא של "לשון הרע" צריכה להישאר, בעיקרה, נחלת המשפט האזרחי. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים ביותר שבהם ראוי יהיה לנקוט בהליך פלילי. בהתאם לכך, על התביעה הכללית ורשויות האכיפה לנהוג בריסון ובזהירות מוגברת בנקיטת צעדים של חקירה והעמדה לדין לפי ס' 6 לחוק..." . העולה מההנחיה זו, כי נקיטת הליך פלילי בגין לשון הרע תיעשה במקרים חריגים ביותר, בהם קיים אינטרס ציבורי מיוחד החורג מהאינטרס הצר של הנפגע הישיר מהפרסום.

4

13.       האינטרס הציבורי שבניהול הקובלנה הודגש גם בפסיקה, כך למשל נקבע בע"פ 2124/91 רון נ' כור תעשיות בע"מ :" אכן , קובל המגיש קובלנה פרטית משלב הן את הדאגה לענייניו הוא והן את תפקידו כמייצג הציבור בפני בית המשפט. האינטרס הציבורי בהליכים פליליים, אפילו כאלה אשר מתנהלים בדרך של הגשת קובלנה , מודגש בכך שגם בהליכים אלה יכולה התביעה ליטול את רסן ניהול המשפט לידה, ואין בארצנו בנמצא עבירות אשר רק לפרט מוקנית האפשרות להניע את ההליכים הפליליים בגינן" .

14.       האינטרס הציבורי הוא זה שעומד מאחורי מספר רב של החלטות בדבר הפסקת קובלנות או ביטולן מחמת טענות הגנה מן הצדק. כך גם בנסיבות בהן היתה לקובל חלופה ראויה אחרת מאשר ניהול הקובלנה. ראה: עק"פ 53255-06-16 דוד מצליח ואח' נ' גיל שפירא ואח', ( 30.04.2017), פסקאות 38-39 לפסק הדין:

" אף בית המשפט העליון הביע את עמדתו בכל הנוגע להצעת החוק. וכך צוין מפי כבוד המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור ברע"פ 1955/12 נמרי נ' בנימיני ואח' ... בפסקה 12 לפסק דינה: "לאחרונה הוגשה הצעת חוק לבטל את מוסד הקובלנה הפרטית (ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011, ה"ח 615). דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים היטב את הרקע להצעה. על יסוד ניסיוני- ובעיקר ניסיוני השיפוטי כשופטת שלום- אני רואה בברכה את הצעת החוק האמורה". (ציטוט בתוך ציטוט)

דומה בענייננו, כי המקרה שלפנינו יכול להבהיר על שום מה ראה בית המשפט העליון ברכה בהצעת החוק לביטול מוסד הקובלנה הפלילית.

ראשית, לאור החלופות העומדות בפני מי שרואה עצמו נפגע ממעשיו של אחר- חלופות שהיו קיימות גם במקרה דנן- לאמור: הגשת ערר על החלטת המשטרה לסגור את התיק, או נקיטת הליך אזרחי (כפי שבסופו של דבר עשו המערערים). למותר להזכיר כי במסגרתו של הליך אזרחי נטלי ההוכחה קלים מאלה של הקובלנה הפלילית וסיכוייו של נפגע לקבל הכרה בנזקיו גבוהים יותר.

שנית, לאור החשש , הקיים גם במקרה דנן, לפיו מניעי הקובל הם מניעים פסולים".

5

לגופו של עניין

15.       בענייננו, המדובר בסכסוך אזרחי מובהק ואין אינטרס ציבורי בניהולו ובירורו גם במסגרת הליך פלילי.

16.       הסכסוך בין הקובל לנקבלים מתברר במסגרת שני הליכים שונים, במקביל, וקיימת זהות מוחלטת בין העובדות הנטענות בקובלנה לבין העובדות הנטענות בשני ההליכים האזרחיים שננקטו כנגד הנקבלים.

17.       האינטרס האישי של הקובל הוא האינטרס היחיד שמניע את ההליך, כמו גם את יתר ההליכים שננקטו על ידו.

18.       אופן השתלשלות ההליכים, בזה אחר זה, פעם כנגד הנקבלת ופעם כנגד הנקבל, פעם בהליך אזרחי ופעם בהליך פלילי, מעלה חשש, כי מניעי הקובל פסולים והוא פועל במספר ערכאות ממניעים זרים ויצירת לחץ להשגת מטרותיו.

19.       קיימת לקובל חלופה ראויה והולמת והוא פעל למימושה במסגרת הגשת שני הליכים אזרחיים כנגד הנקבלים. לציין , כי במסגרת ההליכים האזרחיים שנקט הקובל, נטלי ההוכחה פחותים מאלה של הקובלנה הפלילית.

20.       לכך יש לצרף גם את סיבת סגירת התלונה, חוסר עניין לציבור וכן את חוסר תום הלב של הקובל בהסתרת פרטים מהותיים בכתב הקובלנה.

21.       לאור כל האמור, בית המשפט נעתר לבקשה ומורה על ביטול כתב הקובלנה כנגד הנקבלים.

22.       בית המשפט מחייב את הקובל בהוצאות לטובת הנקבלים ע"ס 3,000 ₪ שישולמו תוך 60 יום .

עותק יישלח לב"כ הצדדים.

6

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, י"ז כסלו תש"פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.