ק"פ 35624/02/16 – גרשון בנימין גרונפלד נגד לורי שם טוב
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
|
|
ק"פ 35624-02-16 גרונפלד נ' שם טוב
|
1
לפני |
כבוד השופטת נעה תבור
|
|
הקובלים: |
גרשון בנימין גרונפלד ע"י ב"כ עו"ד יואב סתיו
|
|
נגד
|
||
הנאשמת: |
לורי שם טוב ע"י ב"כ עו"ד יניב מויאל
|
|
|
||
החלטה |
לפניי בקשת הקובל להוסיף ראיות לאחר שנשמעה תשובת הנאשמת לכתב הקובלנה.
רקע כללי
1. בכתב הקובלנה מייחס הקובל לנאשמת ארבעה אישומים בעבירת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. לטענת הקובל, מדובר בפרסומים אשר פרסמה הנאשמת באתר האינטרנט אותו היא מחזיקה ומנהלת (אישום ראשון ושני) ופרסומים שפרסמה בחשבון הפייסבוק שלה (אישומים שלישי ורביעי).
2. בדיון שנערך ביום 29.11.16 ביקשה הנאשמת להורות על מחיקת הקובלנה מטעמים שונים. במסגרת טיעוניה טענה כי הפרסומים המדוברים לא פורסמו והגם שהאתר היה קיים בעבר, כיום שוב אינו קיים ומכל מקום היא עצמה לא פרסמה דבר הקשור לקובל (ראו עמ' 5-6 לפרוטוקול). באותו דיון הוריתי על מינוי סנגור לנאשמת.
2
3. בדיון שהתקיים ביום 15.01.17 כפרה הנאשמת באמצעות בא כוחה בקובלנה. הנאשמת כפרה בכך שהיו פרסומים וכפרה בכך שהפרסומים נעשו על ידה. הנאשמת אישרה כי היא מכירה את האתר הנושא את שמה אולם יתכן כי היו אחרים שפרסמו בו שכן לרבים אחרים קיימת גישה לאתר.
4. בעקבות הדברים ביקש ב"כ הקובל לשקול הבאת ראיות נוספות ומכאן הבקשה שלפני.
טענות הצדדים
5.
ב"כ הקובל עותר לאפשר לו להגיש ראיות
נוספות אשר לא היו בידיו בעת הגשת הקובלנה. עורך הדין מציין כי מאחר והחקירה לא
בוצעה על ידי המשטרה, הרי שלא היתה בפניו גרסת הנאשמת והוא מצא עצמו מופתע מן
הדברים באופן שחייב אותו לבצע "חקירה" נוספת וזו הניבה תוצרים ראייתיים
חדשים. ב"כ הקובל תמך בקשתו בפסיקה ונשען על הוראות סעיף
6. ב"כ הנאשמת התנגד לבקשה. מרבית טענות הסנגור נוגעות לכך שמדובר בראיות אשר אינן קבילות ובנוסף לא ניתן יהיה להגישן באמצעות מי מהעדים המצוינים בקובלנה. כן הוסיף כי מדובר בהרחבת חזית ובפגיעה בנאשמת לאחר שכבר ניתנה תשובתה לכתב הקובלנה.
דיון והכרעה
7.
הקובל עותר "להגיש ראיות נוספות".
בקשה זו כמובן מקדימה את זמנה בהרבה. בשלב זה של ההליך, טרם שמיעת ראיות לא הוגשו
ראיות כלל ולא ניתנה כל החלטה מהותית האם מדובר בראיות קבילות והאם האופן בו מבוקש
להגישן נעשה על פי סדר הדין הפלילי ו
3
8. סעיף
9.
הבקשה שלפני במהותה היא בקשה להתיר השלמת
חקירה בשלב שלאחר הגשת כתב הקובלנה ולאחר שכבר ניתנה תשובת הנאשמת לקובלנה. אם
אאשר השלמת החקירה, גם בדיעבד, ייכנסו החומרים שנאספו לגדר "חומר חקירה"
כמשמעותו בסעיף
10. שאלה זו יש לבחון על רקע ההבדלים בין קובלנה לבין כתב אישום בכל הנוגע לקיומה של חקירה משטרתית והדרך השונה של איסוף ראיות.
11. כאשר מדובר בכתב אישום, מוסדרת האפשרות לבצע השלמת חקירה בסעיף
12. בהתאם לסעיף 70 לאותו חוק חלות הוראות החוק על קובלנה בשינויים המחוייבים. בבחינת הבקשה שלפני נתתי דעתי גם לעקרונות ולשיקולים המפורטים בהנחיית פרקליט המדינה שמספרה 6.11 שעוסקת בהשלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום. ככלל, יש להשלים את איסוף חומר החקירה עד הגשת הקובלנה וזאת על מנת לאפשר לנאשם להכין הגנתו כדבעי כאשר חומר החקירה מתוחם ומצוי בידיו במלואו. השימוש בחריג המאפשר להוסיף ולבצע חקירה יש להתיר במשורה.
13. מנגד לא ניתן להתעלם מן ההבדלים שבין חקירה המנוהלת על ידי אדם פרטי, אשר רזי החקירה והיכולת לצפות קווי הגנה שונים, אינם לחם חוקו, לבין חקירה המבוצעת על ידי חוקרי משטרה המנוסים בכך. אמנם הנאשמת מסרה הכפירה כבר בישיבת ההקראה בחודש נובמבר, באופן שמרכיב ההפתעה אינו מכריע. עם זאת, דומה כי ניתן להתיר גמישות רבה יותר מקום שמדובר בקובלנה, כל עוד אין בכך להביא לידי עיוות דין לנאשמת. בענין זה שקלתי טענות ההגנה כפי שהועלו על ידי הנאשמת בהליך זה וספק אם אלו ישתנו נוכח השלמת החקירה. שקלתי האינטרס של הקובל במיצוי האפשרות להביא לחקר האמת וכן את השלב שבו מצוי ההליך, היינו טרם שמיעת הראיות לא כל שכן עדות הנאשמת. בהלכה הפסוקה נפסק זה מכבר כי שינוי בקו הגנה יכול שיעשה גם בשלבים מאוחרים של ההליך ואפילו בסיכומים או בשלב הערעור.
14. אני מתירה השלמת החקירה והעברת חומר החקירה הנוסף לידי ההגנה. מובהר כי אין בכך כל קביעה לגופן של הראיות קבילותן ומשקלן.
15. המזכירות תעביר לבאי כוח הצדדים.
4
ניתנה היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
