1

2

1.               לפניי בקשה משולבת מטעם המבקש ל"זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה", לפי הוראות סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - החסד"פ), ולביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק מטעמים של שימוש לרעה בהליכי המשפט, לפי הוראות סעיף 149(10) לחסד"פ.

א.        רקע כללי:

2.               נגד המבקש הוגשה קובלנה פלילית על ידי המשיבים-הקובלים. כתב הקובלנה אוחז חלק כללי ושלושה אישומים. בחלק הכללי נטען כי המבקש וקובלים 5-1 הם שכנים, המתגוררים בשכנות ביפו, וקובלים 7-6 הם בעלי נכסים במקום. עוד נטען, כי ישנה במקום גינה ציבורית, אשר שימשה את כל תושבי האזור, ובה גדלה צמחיה רבה, כולל עץ תות, עץ דקל ושיחים. על פי הנטען בכתב הקובלנה המבקש, מטעמיו שלו, גמר אומר בליבו להכחיד את הגינה ולהביא עליה כליה.

3.               בשלושת האישומים שבכתב הקובלנה מואשם המבקש באירועים קונקרטיים שבהם, כך לפי הטענה, הוא פיזר רעלים מסוכנים בגינה, באופן שגרם לגסיסת צמחיית הגינה ובנוסף לריחות פוגעים ומזיקים לבריאותם של הקובלים, בני משפחותיהם ובאי-ביתם. המבקש מואשם, בכל האישומים, בעבירה של שימוש ברעל מסוכן, לפי הוראות סעיף 336 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ובאישומים השני והשלישי גם בעבירה של מלאכות פוגעות, לפי הוראות סעיף 223 לחוק העונשין.

4.               מטעם המבקש הוגשה תשובה בכתב, על ידי באי-כוחו. בתשובה הכחישה ההגנה מכל וכל את המיוחס למבקש, והוסיפה וטענה כי הגשת הקובלנה מהווה חלק ממסע התנכלות רחב-היקף נגד המבקש, אותו מנהלת קבוצה של מספר שכנים בהובלת קובלת 1. כל זאת, מתוך מטרה פסולה להביא להפסקת עבודות הבנייה והשיפוץ, אותן מבצע המבקש בנכס שרכש במקום.

5.               בתשובה נטען, בין השאר, כי קובלים 2-1 השתלטו למעשה על שטח הגינה ועשו בו כרצונם, לרבות בטיפוח מעין גינה פרטית ובניית שביל גישה, באופן שמנע את השימוש בשטח כחנייה ואף יצר מטרדים שונים, לרבות בגין היקוות מים וריקבון הצמחייה.

ההגנה הכחישה כי המבקש פגע בצמחייה או פיזר רעל. בד בבד ציינה ההגנה בתשובתה, כי על מנת למנוע היקוות נוזלים בנכס של המבקש - שכאמור היה בהליכי שיפוץ - שפך המבקש נוזלים שהצטברו בשיפוץ במכלים ייעודיים "על אדמה על מנת שלא תיווצר היקוות נוזלים, וזאת... לבקשת העירייה".

3

6.               בין הצדדים נתגלעו מחלוקות רבות, שבאו לידי ביטוי הן בטרם תחילת שמיעת הראיות, בבקשות שונות לפי הוראות סעיף 74 וסעיף 108 לחסד"פ, והן לאחר תחילת שמיעת הראיות, בהיקף החקירות של העדים שהעידו בבית המשפט. הצדדים התקשו להגיע להסכמות גם בנושאים פרוצדוראליים, אם כי בסופו של דבר הוגשו מספר סרטוני מצלמות אבטחה, שלפי טענת הקובלים מתעדים חלק ממעשי המבקש הנטענים בקובלנה.

בתום פרשת התביעה הוגשה הבקשה שלפניי.

ב.         דיון והכרעה:

7.               בבקשה עורכים ב"כ המבקש ניתוח מקיף ומדוקדק של הראיות, שהובאו לפני בית המשפט במסגרת פרשת התביעה, תוך טענות לתמיהות ולסתירות רבות בראיות הקובלים: הן בתוך העדויות עצמן, הן בין העדות האחת לבין רעותה, והן בין מכלול העדויות לבין העולה מסרטונים וממסמכים נוספים שהוגשו (ר' במסגרת "סיכום הביניים" שבבקשה).

8.               כך, למשל, בבקשה עותרים ב"כ המבקש לקביעה שיפוטית, שלפיה עדותו של קובל 2 אודות כך שאסף דגימת עלים מעץ, שעליו שפך המבקש חומר, אינה עדות אמת (ר' בסעיף 19 לבקשה). כך, במקום אחר עותרת ההגנה לקביעה כי סביר יותר לומר שמעשי המבקש הנצפים בסרטון ת/30 אינם מעשים של פיזור רעל כנטען בקובלנה, אלא מעשים של ריקון נוזלים שהצטברו באתר הבנייה (שם, בסעיף 45). כך, במקום נוסף עותרת ההגנה לקביעה כי ממצאי בדיקות המעבדה שהוגשו (ת/15 עד ת/17) אינם עולים בקנה אחד עם הנצפה בסרטונים (שם, בסעיף 50). וכך, כדוגמא נוספת, טוענת ההגנה כי הגיוני לקבוע שפעולות - אותן מייחסים הקובלים למבקש - בוצעו בפועל דווקא על ידי העירייה (שם, בסעיף 69).

9.               על פני הדברים ברור, כי עתירות ההגנה הנ"ל - מבלי לקבוע לגביהן מסמרות כלשהן - אינן מתאימות לשלב הדיוני של טענה ל"העדר הוכחה לכאורה", שלב שאינו מיועד לקביעות מהימנות או לניתוח דקדקני של הראיות. כמעט ניתן לומר שההיפך הוא הנכון, ועצם הצורך להתייחסות מקיפה מצד ההגנה למכלול פרטי ראיות שהובאו במסגרת פרשת התביעה - תוך טענות לסתירות והעדר מהימנות - מלמדת כי הקובלים עמדו ברף הראייתי הנדרש מהם בשלב זה של הדיון. כידוע, הפסיקה קבעה רף ראייתי נמוך למדי לשלב זה, ושעל כן אין בחצייתו כדי להצביע כלל ועיקר על כך שהתביעה תעמוד - בסופו של יום - בנטל ההוכחה המוטל עליה.

4

10.            עם זאת, לא ניתן להתעלם מעצם העובדה שהובאו לפניי ראיות רבות הנוגעות למעשי המבקש, בפרט כאשר אין מחלוקת עובדתית על כך שהמבקש אמנם שפך נוזלים, בהזדמנויות כאלה או אחרות, על או בקרבת צמחייה שבגינה. ההגנה אמנם מבקשת כי בית המשפט לא יסתמך על גרסאות הקובלים שהעידו, אך לא יכולה להיות מחלוקת כי הם אמנם ייחסו לנאשם פיזור חומרים בגינה, בין השאר בעלי "ריח נוראי" (בפרוטוקול, עמ' 51 שורה 25); וכאמור אין זה השלב לקביעת ממצאי מהימנות. אך מובן הוא, כי בעצם העובדה שהקובלים העידו כפי שהעידו אין משום קביעת מסמרות כלשהי בסוגיית אשמת המבקש בעבירות שבהן הוא הואשם בכתב הקובלנה, אך בד בבד לא ניתן לקבל בשלב זה את עתירות ההגנה. הדיון בעתירות אלה מקומו בשלב הכרעת הדין.

11.            ההגנה מוסיפה וטוענת לקיומה של הגנה מן הצדק בשל שימוש לרעה בהליכי המשפט מצד הקובלים. בהקשר זה מפנה ההגנה לבעייתיות המורכבת, הנובעת מניהול הליך פלילי על ידי אנשים פרטיים, במישורים שונים, תוך טענה לשימוש פסול בהליכי המשפט דנא. אכן, במישור העקרוני יש טעם רב בעמדת ההגנה. הקשיים הנובעים מניהול משפט פלילי על ידי אדם פרטי תוארו ונדונו בפסיקת בתי המשפט בכל הערכאות, כבר לפני שנים, ועל רקע זה אף הונחו בזמנו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק לביטול מוסד הקובלנה הפלילית, מעיקרו.

12.            דא עקא, שכל עוד שהמוסד המשפטי של קובלנה פלילית קיים עליי ספר החוקים במשפטנו, אין אפשרות לומר כי בעצם השימוש בו יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד יש להעיר כי נטען בבקשה, בהקשר זה, שלאחרונה הודע לנאשם שכל התלונות שהוגשו נגדו למשטרה על ידי הקובלים, או מי מהם, נסגרו (ר' בסעיף 65 לבקשה). עם זאת, לא צוינו טעמי הסגירה או פרטי הליכי הערר על החלטות אלה, ככל שהתקיימו. סוגיות אלה, כמו גם השלכותיהן האפשריות על התוצאה בהליך דנא, יתבררו ויידונו במסגרת פרשת ההגנה והסיכומים.

אשר על כן ולאור כל המקובץ אני דוחה את הבקשה.

נקבע בזה מועד לשמיעת פרשת ההגנה ליום 13.04.22, החל בשעה 11:30 ועד השעה 16:00.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשפ"ב, 23 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.