פסק דין

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח לפתחי, הגעתי למסקנה כי הצדק עם ב"כ המשיבים ומשכך, יש מקום לקבוע כי על העותר לרצות את תקופת המאסר בגין "ביטול התנאי", במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק "החדש".

אכן, בתחילה סברתי כי קיים קושי משפטי לאור קביעתה הפוזיטיבית של הועדה ולפיה תקופת "ביטול התנאי" תחל מהיום - 17.5.23 עת היה העותר בסטטוס של עצור ואולם, לאור קביעתו הברורה של ביהמ"ש העליון במקרה זהה למקרה שבפניי במסגרת רע"ב 6536/08 אחסאן אבו זאלם נ' שב"ס הרי שהסוגיה דנן הוכרעה.

בהתאם לקביעת ביהמ"ש העליון, הרי שעם ביטול השחרור על תנאי וקביעת הועדה על ריצוי "תקופת השליש" במאסר, זאת כאשר באותו המועד נמצא האסיר בסטטוס של עצור בגין תיק אחר, הרי ש"מוקפאת" הוראת ריצוי "תקופת השליש" שכן, אין זה מתקבל על הדעת שהאסיר "יהנה" מריצוי בו זמני של שתי הוראות מאסר/מעצר שונות.

סוף דבר, דין העתירה לדחיה.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ו, 11 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.