4. המדינה לא הגיבה לתיאור הדברים האמור ונראה כי טענת העותר בדבר פרטי שיחתו עם מנהל העבודה שאצלו התייצב לא נבדקה. לטענתה "מדובר בעותר המזלזל בפריווילגיה שניתנה לו, בהחלטת בית המשפט הנכבד ובהוראות החוק, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו בלבד".

5. דין העתירה להתקבל באופן שעניינו של העותר יוחזר לקבלת החלטה מחודשת לאחר קיום שימוע.

משתיאור מהלך הדברים שמסר העותר לא הוכחש על ידי הממונה, ומשאין לשלול את האפשרות כי אכן מנהל העבודה הורה לעותר לשוב לביתו על מנת שיקבל בהמשך הדרך זימון להתייצב במקום עבודה אחר, הרי שבפי העותר טענה משמעותית שראוי היה שתתברר במסגרת שימוע. יצוין כי העותר הביע נכונות לבצע את עבודות השירות ועל נכונות זו ומחויבותו לעמוד בדרישות הוא חזר בדיון. משכך נכון למצות את הליכי השימוע בטרם קבלת החלטה בעניינו.

אכן כדברי ב"כ העותר, מובן כי העותר פעל שלא כהלכה משנמנע מיצירת קשר עם הממונה על עבודות שירות. לכך יש להוסיף כי כטענת המדינה, זימונו של העותר להתייצב לשימוע בדרך של משלוח מכתב רשום לכתובתו הנכונה וניסיונות להשיגו בטלפון לפי מספר הטלפון שמסר, עלו בתוהו. די בכך כדי לדחות את טעוניו בדבר כשל בזימונו לשימוע. ואולם משנותר ספק מסוים בעניין זה, ובעיקר משבפיו של העותר טענה מהותית הראויה להתברר בטרם הכרעה בעניינו, יש לאפשר לו למצות את הליך השימוע.

6. אשר על כן, העתירה מתקבלת. חלף ההחלטה מושא העתירה, יוזמן העותר לשימוע מחודש, על מנת שלאחר מכן תתקבל החלטה מחודשת בעניינו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ה, 17 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.