המשיבים טוענים כי מאחר שהעותר מרצה מאסר בגין עבירת אלימות כלפי בת זוגתו אופי העבירה מחייב קיום דיון במסגרת ועדת אלימות מחוזית. ועדת האלימות דנה בעניינו בשתי הזדמנויות והתרשמה מאסיר בעל דפוסים עברייניים והתמכרותיים מובהקים אשר זקוק להמשך העמקה בתחום ההתמכרות ולהמשך טיפול בתחום האלימות האינטימית, זאת בטרם ניתן יהיה לצפות להפחתה במסוכנות. כן נטען כי לאור פקודה מס' **.54.03 העותר מוגדר כאסיר אלמ"ב גם במאסרו זה ולכן הוועדה חייבת לתת המלצותיה. המשיבים הגישו לביהמ"ש מענה לעתירה מטעם ועדת האלמ"ב וכן חוות דעת של גורמי הטיפול בכלא חרמון. נטען כי ניתן לראות שהוועדה התייחסה למכלול הנתונים בעניינו של העותר ולא רק לעובדה שהורשע בעבירת אלמ"ב משנת 2010, אלא גם להגעת אשתו בעבר להתייחדויות וביקורים רגילים. כן התייחסה הוועדה לבעיית התמכרותו של העותר ולתיק הפתוח מיולי 2017 בו חשוד העותר בעבירות אלמ"ב, תיק שנמצא כעת בבירור ביחידת התביעות המשטרתית שבטבריה. עוד התייחסה הוועדה בחלק החסוי גם לעניין המרחק. המשיבים מדגישים כי העדר הקשר בין העותר לאשתו אינו מעיד על הפחתת מסוכנות כמפורט על ידי גורמי הטיפול. צוין כי לגבי מצב הטיפול בבעיית ההתמכרות של העותר השתלבותו בטיפול עודנה ראשונית. נטען כי העותר לא הצביע על פגם שנפל בהמלצת הוועדה שהיא הגורם המקצועי ועל כן יש לדחות את העתירה.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר שהוגש לעיוני הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש לדחות את העתירה, שכן לא מצאתי כי נפל בהתנהלות המשיב פגם המצדיק התערבות.

בגזר הדין שבגינו מרצה העותר את מאסרו הנוכחי הופעל מאסר על תנאי שניתן בגין עבירות אלמ"ב ולכן העותר מוגדר כאסיר אלמ"ב. גם בהתאם לפקודת נציבות מס' **.54.03 יש מקום כי ועדת אלמ"ב תעריך מסוכנותו.

מהחומר שהוגש לביהמ"ש עולה כי ועדת אלמ"ב התייחסה לטענות העותר בדבר היות עבירת האלמ"ב ישנה משנת 2010 ובדבר המשך הזוגיות עם אשתו וביקורי ההתייחדויות שהתקיימו עמה עד להפסקתם. הוועדה הייתה מודעת לכך שהעותר הוגדר כאסיר אלמ"ב בשל מאסר מותנה שהופעל מהרשעה קודמת ובמהלך מאסרו עבר טיפול בתחומים שונים ואף החל טיפול בהתמכרויות במחלקה טיפולית. כן נלקחו בחשבון יחסו לעבירת האלימות כלפי בת הזוג, תובנתו או אי תובנתו לדפוסים האלימים שבו ונזקקותו לטיפול בתחום האלימות האינטימית.

ועדת האלמ"ב ביססה את הערכת המסוכנות על מכלול הנתונים שעמדו בפניה. לא ניתן לומר כי היו נתונים עובדתיים או שיקולים רלוונטיים שלא נשקלו על ידי הוועדה. בנסיבות העניין, לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהערכת המסוכנות שנקבעה ע"י ועדת האלמ"ב. כפועל יוצא מהאמור לא מצאתי גם כי נפל פגם בהחלטה שלא להמליץ על יציאתו של העותר לחופשות לעת הזו.

עם זאת אדגיש כי ככל שסבור העותר שלא כל העובדות העדכניות בנוגע למצבו הובאו בפני ועדת האלמ"ב כי פתוחה בפניו הדרך לפנות לוועדת האלמ"ב לבחון שוב את חוות דעתה ולהעביר לגורמי ועדת האלמ"ב את אותם נתונים עובדתיים שלטענתו היו לסרים בפניה. ככל שתוגש לוועדת האלמ"ב בקשה שכזו, ויוצגו בפניה נתונים חדשים, שלא היו בידיעת הוועדה בעבר, חזקה כי עניינו של האסיר יבחן שוב.

בכפוף לאמור, ותוך שאדגיש כי בנסיבות כפי שנבחנו ע"י כל גורמי המקצוע לא נפל פגם בהחלטות, כפי שהתקבלו, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ח, 11 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.