1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עניינה של העתירה התנגדותו של המשיב לאפשר לעותר להכניס את בנו בן השנה ו- 5 חודשים עם אמו לביקורי התייחדות.

העותר נדון למאסר של 4 שנים וחודש בעבירות של חבלה חמורה וחבלה כשהעבריין מזוין והופעל מע"ת. מרצה מאסרו ממרץ 2014, תום מאסרו אפריל 2018.

זהו מאסרו השלישי של העותר, מסווג בקטיגוריה א'.

טרם מאסרו של העותר נולדו לעותר תאומים שהם כאמור היום בני שנה ו- 5 חודשים.

העותר מקיים ביקורי התייחדות עם אשתו, עפ"י הנהלים המקובלים בשב"ס.

2

לטענת העותר, בכל ביקורי ההתיחדות הגיעה האישה עם אחד התאומים. בביקור האחרון ב- 13.8.15 נאמר לה כי על פי הוראות הפקנ"צ לא ניתן להכניס את התינוק להתייחדות בטענה שגילו למעלה מגיל שנה והפקודה לא מתירה זאת. לטענת העותר, האם מגדלת את התאומים והיא מתקשה למצוא שמירה על הילדים בזמן הביקור שכן הסבתא מוכנה לשמור על אחד בלבד ואין בידה מבחינה כלכלית לשלם לשמרטפית אחרת. לטענת העותר, אם לא יתיר שב"ס הכנסתו של התינוק לביקור ההתייחדות, תימנע ממנו האפשרות לקיים את ההתייחדות עם אשתו.

בניבות אלה, כך לטענת העותר, החלטת הרשות אינה סבירה.

ב"כ העותר טען בדיון שבפני כי בכלא נווה תרצה מותרת אחזקתם של ילדים עד גיל שנתיים במחיצת אמם בכלא, וזה כשלעצמו גורם לאפליה בין נשים כלואות לבין גברים כלואים. עוד לטענתו, בעת הזאת הובאה לפתחה של הנציבה בקשה לאפשר נוכחותם של ילדים עד גיל שנתיים לביקורי התייחדות.

ב"כ המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על סעיף 10א לפקנ"צ 04.47.00 הקובעת שמפקד בית סוהר יהיה מוסמך לאשר בקשת אסיר לאפשר כניסת תינוק עד גיל שנה עם אמו לחדר התייחדות.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ולא נעלמו ממני טיעוניו של העותר ובא כוחו, לגבי האפשרות הכלכלית המצומצמת של העותר לממן החזקת אחד הילדים אצל שמרטפית, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

סעיף 10א לפקנ"צ הנ"ל הינו חד משמעי ולא ניתן לפרשו אחרת. הפקודה איננה שותקת בנדון, נהפוך הוא, היא קובעת במפורש כי סמכותו של מפקד בית הסוהר לאשר בקשת אסיר לאפשר כניסת תינוק עד גיל שנה עם אמו לחדר התייחדות.

טענת ב"כ העותר כי כניסתו של התינוק לביקור התייחדות הותרה כשהיה בן שנה וחודשיים אין בה כדי לשנות החלטתי שכן אין לתקן טעות בטעות. אם כך הם פני הדברים, על פניו, סטה מפקד בית הסוהר מהוראות הפקודה.

אשר על כן העתירה נדחית.