1

            לפניי בקשה להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך ששה חודשים נוספים (מיום 22.4.2022), זאת מכוח הוראת סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971.

            המשיב נושא בעונש מאסר לתקופה של 20 שנים, החל משנת 2003, זאת עקב הרשעתו בעבירות אלימות חמורות, ובכללן גרימת מותה של רעייתו. הוא שוהה בהפרדת יחיד מתאריך 25.10.2020, זאת בגין אירוע שבו שפך מים חמים על איש סגל בעת ששהה באגף השמור (באותה תקופה גם התבטא כי יעשה דבר-מה "שיזעזע את בית המשפט ואת השב"ס"). בית המשפט הורה מעת לעת על הארכת החזקתו של המשיב בהפרדה; ההחלטה אחרונה ניתנה על-ידי כבוד השופט טל, ביום 22.11.2021, בעת"א 15851-09-21. במסגרת ההחלטה הפנה בית המשפט לחומר המודיעיני בעניינו של המשיב, המתאר "התנהגות של המשיב המצדיקה את החשש לשלומו, לשלום אסירים אחרים וסוהרים והיא עלולה לפגוע במשמעת בבית הסוהר". בית המשפט התייחס גם למידעים קודמים, והדגיש כי "אין להם מועד תפוגה והם מוכיחים גם לעת הזו את החשש ממסוכנותו של המשיב...".

כעת, כאמור, מונחת לפניי בקשה להמשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד, זאת לשם שמירה על ביטחון בית הסוהר, שמירה על שלומם של האסיר ושל אסירים אחרים, מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר, ומניעת עבירת אלימות.

לאחר בחינת החומר שלפני ושקילת טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי.

2

אין חולק כי החזקתו של אסיר בהפרדת יחיד לפרק זמן ארוך מהווה פגיעה ממשית, ועל כן ככל שתקופת ההפרדה מתארכת, גובר הנטל הרובץ לפתחה של המבקשת להצביע על קיומו של צורך חיוני בהמשך ההחזקה בתנאי הפרדה. כמו-כן יש לבחון בכל עת אם ניתן להקל בתנאי ההפרדה, למשל בדרך של הפרדה זוגית. עם זאת יש להדגיש כי הצורך בהמשך ההפרדה נבחן בראי התמונה הכוללת, ואין לנתק מידעים עדכניים מנתוני הרקע של האסיר ומחומר מודיעיני שהצטבר לגביו בעבר.

בענייננו, בחנתי את המידע הגלוי וכן את החומר המודיעיני שהוצג לעיני בית המשפט בלבד, ומצאתי אף-אני כי אלה מצביעים על חשש ממשי לשלומו של המשיב ולשלומם של אחרים, כמו-גם חשש לפגיעה במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר. נזכור: המשיב נכנס להפרדה לאחר אירוע של שפיכת מים חמים על סוהר, ולמרות חלוף הזמן, נראה כי המסוכנות עומדת בעינה. בהקשר זה ראוי לציין כי אף לאחר החלטתו של כבוד השופט טל מיום 22.11.2021, אירע מקרה חמור נוסף של איומים כלפי סוהרת ומעשה הצתה בתאו; וכן נצפו אירועי משמעת נוספים לרבות איום בתקיפה כלפי סוהר. עוד ראוי להפנות להתרשמות גורמי הטיפול כי המשיב "חווה עצמו כתחת איום מתמיד מצד הסגל וכאחד הזוכה ליחס שאינו מספק ומכבד ועל כן מתנהל על פי הגנות הישרדותיות...".

בה בעת, אני סבור כי לאור כלל נסיבות העניין, לרבות משך הזמן שבו מצוי המשיב בהפרדה והיעדר מידע מודיעיני משנת 2022 (ובלי להתעלם מאירועי המשמעת), יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד; כאן המקום לציין כי בחודש פברואר נעשתה בדיקה לגבי האפשרות לשלב את המשיב באגף השמור או בהפרדה זוגית, אולם לא אותר אסיר המתאים לשהות עם המשיב. בפרוטוקול הדיון של ועדת ההפרדות צוין במפורש כי במהלך תקופת הארכה "ימשיכו גורמי המודיעין לבחון את שילובו באגף השמור או ביחד עם אחר והכל בהתאם להתנהגותו ולחמ"ן עדכני בעניינו". כך ראוי.

אשר על כן, אני מורה על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך ארבעה חודשים נוספים (מיום 22.4.2022). למען הסר ספק, אין בהחלטתי זו משום הבעת עמדה לגבי החלטה עתידית בעניינו של המשיב.

ניתן היום, ט"ו ניסן תשפ"ב, 16 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.

3