1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד ירון פורר

ב"כ המשיב עו"ד חגית זכאי-סלע

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נידון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בגין איומים על חברתו באמצעות מפקד מתקן הכליאה שבו הוא נמצא וביום 18.9.15 החליט המשיב על הפסקתן לאחר שלא התייצב לביצוען במספר מקומות עבודה שאליהם נשלח ומאחר שגם במקומות העבודה שאליהם הגיע על מנת לבצען, התנהג באופן שגרם למעסיקיו לבקש את הרחקתם מהם.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפניי כי שגה הממונה כאשר הפסיק את עבודות השירות לאור מצבו הרפואי של העותר, שסובל מבעיות קשות ברגליו, וכן מאחר שלא נערך לו יותר משימוע אחד, שגם לאחריו הסכים המשיב להמשיך להעסיק את העותר, אלא רק מספר שיחות בירור.

מעיון בגיליון השימוע שנערך לעותר ומהעובדות שהביאו להחלטת המשיב להפסיק את עבודות השירות, עולה כי העותר התייצב להליך קליטה והצבה ביום 4.5.14 ונשלח למקום העבודה בבית חב"ד בנס ציונה.

2

כעבור 18 יום נערכה לעותר שיחת בירור ראשונה, שכן בשל התנהגות שגרמה למעסיקו לחשוש ולהירתע ממנו, הוא ביקש להפסיק את העסקת העותר באותו מקום.

בשיחת הבירור הוצעו לעותר מספר מקומות עבודה אך הוא סירב לעבוד בהן בטענה שאינו מוכן לעבוד עם שוטרים כי הם מתנכלים לו, סירב למקומות נוספים וטען שהוא מעדיף ללכת לכלא ולא להשתלב במקום אחר.

לאור דברי העותר, מן הראוי היה להפסיק את עבודות השירות כבר באותו מועד, אך המשיב גילה אורך רוח כלפי העותר כאשר ניסה לשלוח אותו למקומות עבודה נוספים, שאינם תחנות משטרה, אך העותר לא התייצב לעבודה בהם, כמו למשך במוסד שלגביו טען כי הוא לא מוכן לעבוד עם קשישים, לא מוכן לעבוד בשטיפת מכוניות ואם לא יחזור למזכרת בתיה, הוא מעדיף ללכת לכלא.

לאור עמדתו של העותר בכל הקשור לכל אחד ממקומות העבודה שהוצעו לו ושאליהם לא התייצב, ולאור התנהגותו של העותר במקומות העבודה שאליהם התייצב, החלטת הממונה נושא העתירה היא החלטה סבירה ומוצדקת ואני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"ו, 06/12/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.