1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

העותר הגיש עתירת אסיר במסגרתה הוא מלין נגד ההחלטה על העברתו מכלא חרמון, הגדרתו כטעון הגנה ולחילופין העדר מענה לבקשת העברתו לאגף אסירי עבודה.

העותר, שפוט פלילי, המרצה עונש מאסר של 2 שנים, 10 חודשים ו-20 ימים, החל מיום 05.11.2019, לאחר שהורשע בביצוע עבירות גניבה, זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבלת דבר במרמה, קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיס חיוב. מועד תום ריצוי מאסרו המלא הצפוי הינו 24.09.2022. מסווג לקטגוריה א', מוגדר טעון הגנה רמה ב', פרופיל אלמ"ב (בבדיקה).

שתי עתירות קודמות שהגיש העותר נדונו במאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז (עת"א 44193-01-21 ועת"א 44085-01-21). העתירה האחת הוגשה נגד החלטת המשיב להותירו במעמד של טעון הגנה והשנייה בבקשת העותר להורות על שילובו בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה. העתירה להסרת הגדרת העותר כטעון הגנה נדחתה, בהתחשב במידעים המודיעניים שנמסרו לביהמ"ש והיותה של ההחלטה סבירה. באשר לבקשת העותר לשילובו בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה נקבע כי מדובר בעותר שנכון יהיה לשלבו בהליך טיפולי לעברייני מרמה ואף עולה מהמלצות גורמי הטיפול כי ככל שתיפתח קבוצה טיפולית מתאימה, אין מניעה בשילובו בכפוף לכל מידע מודיעיני עדכני שיתקבל. מאחר שבאותה עת לא הייתה צפויה להיפתח קבוצה מתאימה בכלא השרון בו שהה העותר, קבע ביהמ"ש כי ככל שלא תיפתח קבוצה מתאימה בחודשים הקרובים בכלא שרון, יש לשקול בשנית העברתו של העותר לבית כלא אחר שבו נפתחת קבוצה מתאימה תוך מתן משקל לרשימת הסכסוכים או לכל מידע מודיעיני אחר. צוין כי עצם העובדה שהעותר מוגדר כטעון הגנה אין בה כדי למנוע שילובו בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה.

2

בתאריך 19.04.21 הורה ביהמ"ש על מחיקת העתירה לאור הודעת ב"כ המשיב לפיה העותר נמצא מתאים לכלא חרמון ולצורך העברתו עליו לפנות בבקשה מתאימה. בהמשך לאמור, לאחר דיון שנערך בעניינו של העותר, החליט הגורם המוסמך על הסרת הגדרתו של העותר כטעון הגנה לטובת שילובו בכלא חרמון ובשים לב למאפייני הכלא ומפת סכסוכיו של העותר. בתאריך 19.10.21 הוחלט על העברתו מכלא חרמון והוגדר בשנית כאסיר טעון הגנה בהתאם להמלצת גורמי המודיעין ולאור צבירת חמ"ן שלילי חמור ורב.

העותר טוען כי בעת הגעתו לכלא חרמון הוא שולב בקבוצת מרמה, חוות הדעת היו טובות והוא עשה דרך טיפולית טובה. הוא השתתף בקבוצות חינוכיות והיה בקשר פרטני עם עו"ס במסגרתו עבר תהליך של עיבוד העבירות. נטען כי לעותר אין דו"ח משמעת אחד בתקופת שהותו בכלא חרמון ואם היו כל כך הרבה מעורבויות שליליות, כנטען על ידי המשיב, לא ברור מדוע לא הדיחו אותו מהטיפול. כמו כן, לטענתו הוא לא נשפט על שום דבר. נטען כי מבחינת גורמי הטיפול התנהגות העותר הייתה תקינה. כן נטען כי כאשר העותר הגיע לכלא דמון הוצע לו להשתתף בקבוצות שהוא כבר השתתף בהן ולאחר שנערכה בדיקה נאמר לו שאין משהו רלבנטי כרגע ולכן הוא לא משולב בטיפול. העובדה שהוא לא שולב בטיפול אינה נשענת על סירובו להשתלב בטיפול.

לטענת העותר, המעבר לחרמון בוצע בשים לב לבקשתו להשתלב בטיפול ייעודי לעבירות שביצע, בקשות שלא נענו, ולכן הוגשה העתירה. נטען כי העותר מעולם לא היה עד תביעה, לא ביקש להזמין חוקרים אליו בעקבות אירועים שהיו לו עם אסירים אחרים וגם לא הגיעו אליו חוקרים. נטען כי בניגוד לנטען על ידי המשיב, העותר ביקש לעבור לאגף אסירי עבודה ביום 05.10.21 בכלא גלבוע או במגידו. לאחר שהובהר לו שלא מסירים סיווג של טעון הגנה הבקשה לא נענתה. לגבי מפת הסכסוכים נטען כי האסיר שעמו לכאורה יש לעותר סכסוך ממאסרו הקודם שהה בכלא חרמון כאשר האסיר הועבר אליו. העותר ביקש לסגור את הסכסוך וכך נעשה. מבוקש לבדוק האם באמת יש במידעים מידע המעיד על סכנה לחיי העותר שלא באה לידי ביטוי כששהה בחרמון ולא הוגדר שם טעון הגנה. נטען כי העותר עתיד להשתחרר עוד חודש ועומד על בקשתו להסיר את הסיווג. הוא נמצא כעת עם אוכלוסיות קשות, הוא לא צורך סמים ואינו מעוניין להיות בקרבת אותן אוכלוסיות. העותר אינו חש כל סכנה לחייו.

3

המשיב טען בתגובה לעתירה כי מהתייחסות גורמי המודיעין עולה כי במאסריו הקודמים ובמאסרו הנוכחי הוגדר העותר כטעון הגנה, זאת נוכח כוונות לפגיעה בו ואף תקיפתו על ידי עצורים בגין עדות שמסר. כמו כן, העותר הותקף מספר פעמים על ידי אסירים אחרים וביקש להזמין חוקר ולהתלונן נגדם. במהלך חודש 05/21 נמצא העותר מתאים לשילוב בטיפול בכלא חרמון ולכן הוסרה הגדרתו כטעון הגנה לצורך שילוב בטיפול בלבד, אך הלה לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו, צבר לחובתו חמ"ן שלילי רב ועדכני שעניינו בהתנהגות שלילית. בעקבות כך צבר חובות והלכי רוח שליליים נגדו. נוכח האמור לעיל ובשים לב למידע השלילי בעניינו, להערכת הגורמים המקצועיים קיים חשש לפגיעה בו מצד אחרים, נשקפת מסוכנות לעותר באגפים הרגילים ועל כן לא הומלץ על הסרת הגדרתו טעון הגנה.

לטענת המשיב, באיזון האינטרסים בין רצון האסיר לבין חובת המשיב לשמירה על חייו ועל הביטחון בין כתלי הכלא, אין ספק כי יש לבכר את שיקולי הביטחון והשמירה על חיי האסיר. נטען כי הגדרה זו מצויה בליבת שיקול הדעת המנהלי, כרוכה בניהולו השוטף של בית הכלא ובעלת השלכות על הביטחון, האבטחה ושלום האסירים בבית הסוהר. עוד נטען כי מבירור מול קצינת האסירים בכלא דמון עולה כי העותר כלל לא פנה בבקשה להעברתו לאגף אסירי עבודה ומשכך דין הסעד המבוקש להימחק על הסף. כן נטען כי נגד העותר חמ"ן שלילי רב ועדכני בדבר התנהגות ומעורבות שלילית, בגינו הועבר מכלא חרמון, וכן נשקפת לו סכנה באגפים הרגילים ולכן לא יומלץ על העברתו לאגף אסירי עבודה. נטען כי מהתייחסות עו"ס כלא דמון עולה כי העותר נמצא בטיפול מעקבי על ידי עו"ס, הוא נעדר מוטיבציה טיפולית, הוצע לו להשתלב בקבוצה טיפולית בכלא או לבחון העברתו לטיפול בכלא אחר אולם הוא סירב בטענה כי עבר מספר קבוצות ואינו נזקק לקבוצות נוספות. נטען כי נוכח הנסיבות ההחלטה בעניינו של העותר סבירה ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לעניין העברתו של העותר מכלא חרמון והגדרתו כטעון הגנה, שכן לא נפל בהחלטה פגם המצדיק התערבות. כך גם בכל הנוגע לטענתו בעניין בקשתו לעבור להיות אסיר עבודה, שלא נענתה. לא מצאתי מקום להיעתר לעתירה.

בכל הנוגע להחלטה בדבר קביעת מתקן הכליאה בו ישהה אסיר - בענין זה מסורה למשיב הסמכות ושיקול הדעת. רק במקרים חריגים יתערב ביהמ"ש בסמכויות שב"ס לעניין זה. למשיב שיקול דעת מרבי בכל הנוגע למקום מאסרו של האסיר, כגוף שאחראי על הביטחון, המשמעת והאבטחה בבית הסוהר [רע"ב 8858/15 סיבוני נ' שב"ס (03.08.2016)]. לצד זאת יש לזכור כי על המשיב, ככל רשות שלטונית, מוטלת החובה להפעיל סמכותו באופן סביר ומשיקולים ענייניים בלבד ולאסיר, ככל אדם, יש זכות כי ההחלטה של הרשות בעניינו לא תתקבל משיקולים זרים ולא תפלה אותו לרעה [רע"ב 8858/15 הנ"ל].

4

בענייננו לא מצאתי בסיס לטענות העותר בדבר העברתו לכלא אחר. מהחומר המודיעיני שהוצג בפני ביהמ"ש עולה כי גם במהלך שהותו של העותר בכלא חרמון הוא צבר חמ"ן שלילי רב וחמור, לדוגמא דו"ח ידיעה 3859166, דו"ח ידיעה 3861548, דו"ח ידיעה 3863873, דו"ח ידיעה 3866550. דו"חות אלה אף מצביעים על כך שהתנהגותו של העותר גרמה לסכסוכים חדשים עם אסירים אחרים. כמו כן, קיים חמ"ן המצביע על סכסוכים נוספים ועדכניים שצבר העותר, למשל בדו"ח ידיעה 3888820, דו"ח ידיעה 3892631 ודו"ח ידיעה 3964847. לאור המפורט, חשש גורמי שב"ס כי העותר ייפגע על ידי אסירים אחרים סביר ונתך בראיות מנהליות סבירות. מאחר ומדובר בשיקולים שנמצאים בליבת שיקול הדעת של המשיב, כגוף שאחראי על הביטחון והמשמעת והביטחון בבתי הסוהר, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטה לעניין העברתו של העותר או לעניין סיווגו כטעון הגנה. העתירה בעניין זה נדחית.

בכל הנוגע לטענתו של העותר כי הגיש בקשה לעבור להיות אסיר עבודה, לטענת המשיב לא הוגשה בקשה שכזו וגם אם הוגשה הדבר אינו אפשרי, לאור התנהגותו של העותר במהלך ריצוי מאסרו. מאחר שלא קיים אצל המשיב תיעוד לבקשה כזו מטעם העותר, יש למחוק את העתירה בעניין זה לאור אי מיצוי הליכים מול הרשות. בנוסף, לאור המפורט בידיעות המפורטות לעיל, נראה כי בשלב זה לא ניתן בכל מקרה להיעתר לבקשתו של העותר להיות אסיר עבודה ולכן אינני סבור כי ניתן לקבוע גם בעניין זה כי נפל בהתנהלות המשיב או החלטותיו פגם המצדיק התערבות וגם העתירה בעניין זה נדחית.

עם זאת, ומאחר ולא הוגשה בקשה, וגם אם הוגשה ובזמן נתון לא ניתן היה להעתר לה, פתוחה הדרך להגיש בקשה נוספת וככל שישתנו הנסיבות ממילא ניתן יהיה לשקול שוב את הבקשה.

סיכום:

בסיכומו של דבר, לא מצאתי כי נפל בהחלטות המשיב פגם המצדיק התערבות. העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.