1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד אוהד מגורי

ב"כ המשיב 2 עו"ד יעלה הראל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר חמישי למשך 30 חודשים בגין קשירת קשר לפשע, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה וחבלה מחמירה נושא תפ"ח 26691-02-13 (בית משפט מחוזי מרכז לוד) והוא מלין כלפי החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 21.9.14 שהחליטה שלא לשחרר אותו על תנאי חרף התוכנית השיקומית של מרכז אל עמל שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר זקפה לחובת העותר את לקיחת האחריות החלקית על ידו שכן הוא הודה במיוחס לו בכתב האישום נושא מאסרו חרף קשיים ראייתיים וגם בפני גורמי הטיפול ונציגת רש"א הודה במעשים, ככל שהם מתייחסים אליו, להבדיל ממעשים שיוחסו לשותפיו לביצוע העבירות.

ב"כ העותר טוען כי העותר זוכה לאמון גורמי שב"ס שמאפשרים לו לעבוד מחוץ לכותלי בית הסוהר ללא השגחה, הוא יוצא לסבב חופשות ללא תקלות, עובד כאסיר עבודה והמידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו אינם רלוונטיים ולא מלמדים על התנהגותו.

2

לטענת ב"כ העותר, העותר עבר קורס שליטה בכעסים במהלך מאסרו ושיחות פרטניות עם העו"ס ומשכך הוא ראוי לשחרור מוקדם בתנאי התוכנית השיקומית של מרכז אל עמל, אשר תמשיך בהליכים הטיפוליים, וזאת לאחר שרש"א לא יכולה הייתה לקבלו לפיקוחה מטעמים שקשורים בנציג רש"א ולא בעותר.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר ומצביעה על עברו הפלילי, על מסוכנות הנובעת ממנו ושנלמדת מהתנהגותו נושא מאסרו ומעברו הפלילי. כמו כן, מצביעה ב"כ המשיב 2 על עמדת גורמי הטיפול ולפיהם העותר לא רואה עצמו אשם ומודה באופן חלקי בלבד במעשיו נושא מאסרו, וכך גם בפני העו"ס הביע מודעות באופן חלקי בלבד והטיפול שעבר הוא טיפול ראשוני בלבד.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי הוועדה לא התעלמה מכך שבמהלך מאסרו התארס העותר אך קבעה שלא חל כל שינוי אמיתי בהתנהלותו וגם בתוכנית השיקומית של מרכז אל עמל אין כדי להפיג את החשש ששחרורו המוקדם של העותר לא יחזיר אותו להתנהגות עבריינית שסיגל לעצמו על ציר הזמן.

אף אנו, כמו ב"כ המשיב וכמו הוועדה, איננו מתעלמים מהמסוכנות שהייתה צפויה מהעותר לאור עברו הפלילי והתנהגותו האלימה נושא מאסרו, כפי שתוארה בסעיף 11(א) לתגובת המשיב ובגזר הדין נושא המאסר.

עם זאת, מעמדת גורמי הטיפול מיום 1.5.14 אמנם עולה כי העותר אינו רואה עצמו אשם ומודה באופן חלקי בביצוע המעשים נושא מאסרו, אך בחוות דעת משלימה שהוצגה בפני הוועדה וצורפה לעתירה מיום 21.7.14, נכתב כי העותר סיים השתתפותו בקבוצת שליטה בכעסים וסיים טיפול פרטני במשך 3 חודשים עם סטודנטיות לעו"ס. אמנם גם באותה חוות דעת נכתב כי העותר הביע מודעות חלקית למניע לביצוע העבירה, אך הדברים מושלמים בחוות דעתה של נציגת רש"א שפגשה את העותר ביום 13.5.14 ששם נכתב גם שהוא לוקח אחריות חלקית אך הוא מביע תובנה למצבו, מודה במיוחס לו ומתאר שיש לו בעיה עם גבולות והוא רוצה עזרה בטיפול בבעיה זו.

3

משכך הם פני הדברים, ומבלי שאנו מתעלמים מהמידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו, שאינם מהזמן האחרון יחסית, ואין בהם כדי ללמד על מסוכנותו של העותר אם ישוחרר על תנאי, ומבלי שאנו מתעלמים משחרורו המוקדם של העותר ממאסר בשנת 2004, הרי יש בקבוצה הטיפולית שהוא עבר ובתוכנית השיקומית של מרכז אל עמל כדי להפיג את מסוכנותו במידה כזו שניתן לשחרר אותו על תנאי בתנאים המפורטים בתוכנית השיקומית של מרכז אל עמל שיעמדו בתוקפם עד תום תקופת רישיון האסיר, כאשר במהלך אותה תקופה יהיה העותר נתון במעצר בית בין השעות 18:00 עד 06:00 בביתו בטייבה באיזוק אלקטרוני, תיאסר יציאתו מהארץ, הוא יתייצב בתחנת משטרת טייבה פעם בשבועיים ביום ג' עד שעה 09:00 וכן יחולו יתר התנאים הקבועים בסעיף 13 לחוק שחרור על תנאי, ככל שהם רלוונטיים לגביו.

ב"כ המשיב תעביר את פרוטוקול הדיון וההחלטה לשב"ס ולמזכיר ועדות השחרורים שליד כלא השרון על מנת שיקבע מועד לישיבת מעקב אליה יתייצב העותר כשהוא מציג את כל המסמכים שיידרש להציג על ידי מזכיר הוועדה.

שחרורו על תנאי של העותר מעוכב למשך 72 שעות.

הוקלד על ידי ליאת בוסי