1

העותר, אסיר המרצה מאסר בכלא קישון, הגיש עתירה כנגד החלטה שהתקבלה בשב"ס, כך לטענתו, להעבירו לכלא צלמון. העותר טוען כי הוא הוא אסיר חיובי המשמש כאסיר עבודה ומשולב בטיפול במסגרת כלא קישון ולכן אין כל סיבה להעבירו לכלא צלמון.

בגוף העתירה מבקש העותר לעכב את העברתו לכלא צלמון עד לדיון במעמד הצדדים.

לעתירה לא צורף כל תיעוד של פניה לשב"ס קודם להגשת העתירה ונראה, כל לכאורה, כי העותר לא מיצה את ההליך המנהלי קודם להגשת העתירה. אוסיף עוד כי העותר לא מצביע על עילה מדוע יחרוג בית המשפט מהכלל לפיו אין לאסיר זכות לקבוע את המקום בו ירצה מאסרו. כידוע, הסמכות לקבוע את אופן שיבוץ האסיר לבית כלא מסור לסמכותו הייחודית של שב"ס ורק במקרים חריגים יתערב בית המשפט בהחלטה. אין בעתירה כל נימוק מיוחד המצדיק התערבות חריגה בהחלטה.

2

בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לתת צו לעיכוב ביצוע החלטת שב"ס. גם אם יועבר האסיר/העותר לכלא צלמון ניתן יהיה לדון בעתירתו שהוגשה בחיפה, זאת אם בעת הגשת העתירה שהה העותר בכלא קישון. ככל שימצא לאחר דיון פגם בהחלטת שב"ס, ניתן יהיה להורות על החזרתו של העותר לכלא קישון.

בנסיבות אלו, ובהתחשב בעובדה שהפגרה מתקרבת לסיומה, גם לא מצאתי מקום להורות על קיום דיון דחוף בעתירה.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

הבקשה לקיום דיון דחוף והבקשה לעכב את העברת העותר לכלא צלמון נדחות.

שב"ס יגיש עד ליום 31/8/15 תגובה בכתב לעתירה. התגובה תועבר לעיונו של כב' השופט קיסרי שיקבע דיון בעתירה במועד קרוב לאחר סיום הפגרה, הכל לפי שיקול דעתו.

המזכירות תשלח החלטה בדחיפות לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ה, 24 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.