1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה

ב"כ המשיב 2 עו"ד נעם שביט

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 20 חודשי מאסר בגין קשירת קשר לפשע וסיוע לגיסו ולאחר ברכישת מקלע קרל גוסטב ששימש לפיגוע ירי בירושלים על ידי אחרים נושא ת"פ 998-08-14 (בית משפט מחוזי ירושלים) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 12.11.15 שלא לשחרר אותו על תנאי בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא לקחה בחשבון את כל נתוניו החיוביים של העותר, דהיינו, השתתפות בהליכים טיפולים במהלך מאסרו, הודאת העותר, יציאתו לחופשות ועבר פלילי שאינו מכביד.

2

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וכמו הוועדה שהחלטתה היא נושא העתירה, הוא סומך התנגדותו על עמדת שב"כ שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען כי אם שב"כ סבור כי העותר מסוכן, הרי היה צריך להגדיר אותו כאסיר בטחוני והיה צריך להתנגד לחופשות אליהן יצא.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה כלל ועיקר מנתוניו החיוביים של העותר, דהיינו, מהתנהלותו החיובית במהלך מאסרו, מניצול תקופת מאסרו להשתתפות בהליכים טיפוליים וחינוכיים ומיציאתו לחופשות. עם זאת, סברה הוועדה כי יש בהתנהגותו של העותר נושא מאסרו, כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט העליון בבש"פ 5468/14 ובחוות דעת גורמי שב"כ כדי להצדיק את עמדת המשיב שהעותר עדיין מסוכן.

עיון בחוות דעת שב"כ מעלה כי נגישותו של העותר לאמצעי לחימה מהווה מסוכנות חמורה שנשקפת ממנו ומצדיקה את המשך מאסרו, התחמושת שנרכשה בסיועו של העותר שימשה בדיעבד לפיגוע ירי בירושלים ולאור הסיכון העולה מפעילות העותר, המשך מאסרו עד לתום ריצויו המלא מהווה גם מסר הרתעתי חשוב כלפי פעילים אחרים.

יש בכל האמור בחוות דעת שב"כ כדי להצדיק את עמדת ועדת השחרורים נושא העתירה לפיה אין מקום לשחרר את העותר על תנאי.

ועדת השחרורים לא התעלמה מיציאתו של העותר לחופשות אך קבעה, בצדק, כי אין דין חופשה כדין שחרור על תנאי.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום א' טבת תשע"ו, 13/12/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

3