1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד רונית חסון

המשיב 1 ובאת כוחו עו"ד חגית קוטוק

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.     המשיב 1 (להלן: "המשיב") מרצה עונש מאסר שלישי לתקופה של 4 שנים ו-8 חודשים בתוספת 232 ימים בגין עבירות רכוש, אלימות ותעבורה והפקעת רישיון אסיר.

ביום 11.5.15 החליטה המשיבה 2 (להלן: "הוועדה") לשחרר אותו על תנאי בתנאים המפורטים בסיפא החלטתה, לרבות תכנית טיפולית של גב' חיה היכל, הכוללת טיפול בסבוטקס, שיחות פרטניות, עבודה ומעצר בית לילי.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

2.     העותר טוען בכתב העתירה כי שגתה הוועדה כאשר שחררה את המשיב על תנאי לאור המסוכנות הנובעת ממנו, כפי שהוכחה בביצוע העבירות נושא מאסרו, אשר בוצעו בתקופת רישיון אסיר, תוך הפרת תנאי הרישיון חודש לאחר שחרורו על תנאי ממאסר קודם ובעברו הפלילי.

2

3.     העותר טוען כי במהלך מאסרו נרשמו לחובת המשיב 3 עבירות משמעת, לרבות קטטה עם אסיר אחר והפרת הוראת סוהר, נרשמו לחובתו מידעים המלמדים על התנהגות שלילית בין כתלי בית הסוהר והוא לא הצליח להיגמל מהסם חרף ניסיונות גמילה רבים שעשה בעבר, לרבות במהלך תכנית רש"א שבה שוחרר ממאסר קודם ושבמהלכה (חודש לאחר שחרורו המוקדם) נמצאה בדיקת שתן שנערכה לו נגועה בסם ורישיון האסיר שלו הופקע בשל כישלון זה.

4.     באשר לתוכנית של גב' חיה היכל - טוען העותר כי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב וכדי להוות תחליף להליך שיקומי בין כתלי בית הסוהר, אותו לא עבר.

לטענתו, התוכנית שהוכנה למשיב על ידי גב' היכל לא שונה מתוכנית רש"א שבה שוחרר ממאסר קודם ולמרות תכנית זו, חזר לעבור את העבירות נושא מאסרו, תוך הפרת תנאי שחרורו, שגרמה להפקעת רישיון האסיר למשך 232 יום.

5.     ב"כ המשיב תומכת בהחלטת הוועדה וטוענת כי אין בעובדה שהמשיב חזר לבצע עבירות זמן קצר לאחר שחרורו המוקדם ממאסר קודם כדי לבטא מסוכנות שכן השחרור הקודם לא לווה בטיפול בתחליף סם מסוג סבוטקס, אותו נטל המשיב במהלך מאסרו ואשר גרם לו שלא להשתמש בסמים, הוא השימוש שהביא אותו בעבר לבצע עבירות.

באשר למידעים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו - טוענת ב"כ המשיב כי מדובר במידעים שנמשכו עד לפני שנה ושהמשיב יוצא לחופשות.

ב"כ המשיב טוענת כי יש בתוכנית הטיפולית של גב' היכל, הכוללת טיפול יומי בסבוטקס, עבודה ושיחה פרטנית, כדי להפיג את המסוכנות שנבעה מהמשיב וכדי להבטיח שלא יחזור להשתמש בסמים ולא יחזור לבצע עבירות.

לטענתה, במקום מאסרו של המשיב לא הייתה קבוצה טיפולית לגמילה מסמים ומשכך אין לזקוף את הדבר לחובתו שלא עבר הליך טיפולי לגמילה מסמים במהלך מאסרו.

6.     עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה מהעובדה שמדובר באסיר שיוצא ונכנס בין כתלי בית הכלא, אך קבעה כי מדובר במי שמכור לסם שלא הצליח להיגמל ממנו חרף הניסיון שעשה אך בין כתלי בית הסוהר נעשה ניסיון שעלה יפה באמצעות השימוש בסבוטקס ומגורמי הטיפול עולה שהדבר השפיע עליו לטובה והוא יצא לעבוד ותפקד באופן חיובי.

3

7.     אף אנו, כמו הוועדה, איננו מתעלמים מהשימוש שעשה המשיב במהלך מאסרו בתחליף סם מסוג סבוטקס, אך ניסיון העבר שהיה עם המשיב, גם אם לא השתמש עד כה בתחליף סם, מלמד שלא די בשימוש שעשה במהלך מאסרו בתחליף הסם וייעשה כן גם לאחר שחרורו המוקדם, כדי להפיג את המסוכנות הנובעת ממנו כאשר יעבור עבירות כמו העבירות נושא מאסרו וכמו העבירות שעבר בהזדמנויות קודמות בהשפעת השימוש בסם, שכן אנו רואים חשיבות בהשתתפות בהליך טיפולי לגמילה מסמים מעבר לשימוש בתחליף סם על מנת שאפשר יהיה להפיג את החשש מפני ביצוע עבירות בהשפעת הסם בעתיד.

8.     הוועדה התייחסה גם לתוכנית הטיפול הפרטית של גב' היכל, שכוללת השתלבות המשיב במרפאת הסבוטקס בחדרה ושיחות טיפוליות.

איננו מקלים ראש ברכיבים אלה של תנאי התוכנית הטיפולית, אך מאחר והמשיב לא עבר תהליך גמילה מסמים במהלך מאסרו ומאחר והפר את האמון שנתנה בו ועדת השחרורים כאשר שחררה אותו ממאסר קודם על תנאי בתנאי תוכנית רש"א, בהם לא עמד, אין לומר שדי בתוכנית הטיפול הפרטית של גב' היכל כדי להפיג את החשש מחזרת המשיב לבצע עבירות, כפי שעשה לאחר שחרורו המוקדם וכאשר תקופה ארוכה של רישיון אסיר תלויה ועומדת נגדו.

לא למותר לציין שהמשיב עבר את העבירות נושא מאסרו כאשר עונש מאסר על תנאי של שנה תלוי ועומד נגדו וגם בכך הפר את האמון שנתן בו בית המשפט בגזר דינו הקודם.

9.     לאור האמור לעיל, איננו יכולים להצטרף לסיכוי שנתנה הוועדה שהמשיב יוכל להשתלב באופן נורמטיבי בחברה, וזאת בהעדר השתתפות בהליך גמילה מסמים בין כתלי בית הסוהר ולאור התנהגותו בעבר בכל הקשור לביצוע העבירות בהשפעת הסם ובהפרת תנאי הרישיון של המאסר הקודם.

10. מכל האמור לעיל עולה כי החלטת הוועדה נושא העתירה לא לקחה בחשבון במידה הראויה את כל השיקולים הנחוצים לצורך שחרורו המוקדם של המשיב ומשכך היא סוטה ממתחם הסבירות ומצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

11. אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את החלטת הוועדה מיום 11.5.15 שקיבלה את בקשת המשיב לשחרור על תנאי.

ניתן והודע היום א' סיוון תשע"ה, 19/05/2015 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב 1.

4