1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד גיא אברס

עו"ד זאב אלוני

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב 2 מרצה עונש מאסר רביעי למשך 17 חודשים בגין הפקעת רישיון אסיר למשך 27 חודשים שבו שוחרר ברישיון ממאסר לתקופה של 6 שנים ו- 7 חודשים ממנה שוחרר על תנאי בגין העבירות המפורטות בסעיף 1 ג' לעתירה.

העותר מבקש לבטל את החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 12.5.14 שהורתה על הפקעת 17 חודשים בלבד מתוך תקופת הרישיון שמגיעה כדי 27 חודשים.

העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוני בא כוחו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא הפקיעה את מלוא תקופת הרישיון כפי שהיתה צריכה לעשות על פי הוראת סעיף 20(ג) לחוק שחרור על תנאי ממאסר שכן לא קיימות לגבי העותר כל נסיבות חריגות, כנדרש בסעיף הנ"ל, על מנת להפקיע חלק מתקופת הרישיון, גם אם למעלה ממחצית התקופה כפי שהופקעה על ידי הוועדה.

העותר טוען בכתב העתירה כי הוועדה לא מימשה את שיקול ההרתעה הטמון בסמכותה לבטל שחרור על תנאי והפרת תנאי שחרור על ידי העותר בכך שביצע עבירת סמים, כפי שהיו העבירות נושא מאסרו ממנו שוחרר על תנאי, חייבה את הפקעת מלוא תקופת הרישיון.

לטענת העותר, כאשר מדובר בהפרת תנאי רישיון בדרך של ביצוע עבירה, כפי שהופרו תנאי הרישיון על ידי העותר, שיקול הדעת של הוועדה הוא מצומצם ונדרשות נסיבות מיוחדות על מנת להפקיע חלק מתקופת הרישיון כשהמקרה והמערער שבפנינו אינו נמנה עליהם.

2

ב"כ המשיב מתנגד להפקעה של תקופת רישיון נוספת מעבר לזו שהופקעה על ידי הוועדה וטוען כי את העבירה שגרמה להפקעת רישיון אסיר של העותר הוא עבר סמוך לתום תקופת הרישיון, הוא עבר בהצלחה תהליך טיפולי בהוסטל לפני ביצוע העבירה והועמד לדין בגין ביצוע העבירה זמן לא קצר לאחר ביצועה.

ב"כ המשיב טוען כי די בעונש מאסר לתקופה של 30 חודש המורכב משנת מאסר על תנאי בגין העבירה נושא ההפקעה ו- 18 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו כדי לרצות את העותר ואין החלטת הוועדה שהפקיעה רק חלק מתקופת הרישיון חורגת ממתחם הסבירות ומשכך היא אינה מצדיקה התערבותה של ערכאה שיפוטית.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא נימקה את החלטתה להפקיע חלק מתקופת הרישיון בשלושה אלה:

"א.      האסיר הורשע ונגזר דינו בתום 3 שנים מביצוע העבירה.

ב.         לאסיר נישא ויש לו 2 ילדים קטינים.

ג.         האסיר נמצא היום בטיפול בין כותלי הכלא בנוגע להתמכרותו. הביע בפנינו חרטה גמורה תוך הבטחה שזו הפעם האחרונה שהוא יעשה שימוש בסם".

אף אנו, כמו הוועדה, איננו מקלים ראש בכל אחד מהנימוקים שגרמו לוועדה להפקיע רק חלק מתקופת רישיון האסיר ובהצטרף כולם לאחד, אך אין בהם כדי להוות נסיבות מיוחדות המצדיקות הפעלה של חלק מתקופת הרישיון, גם אם מעבר למחצית התקופה.

אין בעובדה שהמשיב הורשע ונגזר דינו בתום 3 שנים מביצוע העבירה כדי להוות נסיבה מיוחדת שכן המועד הקובע הוא מועד ביצוע העבירה ובמקרה שבפנינו גם אם העבירה נושא הפקעת רישיון האסיר בוצעה לקראת תום תקופת הרישיון, אין בכך כדי להוות נסיבה מיוחדת.

כך גם אין במצבו המשפחתי של המשיב, שנישא ויש לו שלושה ילדים קטינים כדי להוות נסיבה מיוחדת שכן אחד מהילדים נולד למשיב לפני ביצוע העבירה שבגינה הופקע רישיון האסיר והדבר לא מנע ממנו לבצע את עבירת הסמים, מסוג העבירות שבגינן ריצה את עונש המאסר שממנו שוחרר על תנאי.

איננו מקלים ראש בטיפול שעבר המשיב בפרויקט הבשורה לגמילה מסמים ולחרטה שהביע בפני הוועדה על ביצוע העבירה שבגינה הופקע רישיון האסיר שלו אך גם בכך אין כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה את הפקעת חלק מתקופת הרישיון בלבד שכן המטרה העיקרית בהפקעת רישיון האסיר היא מטרת ההרתעה, הן של האסיר והן של אסירים שכמותו אשר משתחררים על תנאי לבל יפרו את האמון שניתן בהם כאשר שוחררו על תנאי.

3

כך במיוחד הם פני הדברים כאשר המשיב הפר לא רק את האמון שנתנה בו הוועדה כששחררה אותו על תנאי אלא הפר גם את האמון שנתן בביהמ"ש כאשר הטיל עליו מאסר על תנאי שהופעל על ידי ביהמ"ש שגזר את דינו ל- 30 חודשי מאסר בגין העבירה שבגללה הופקע רישיון האסיר שלו.

איננו מתעלמים מההלכה הפסוקה לפיה ערכאה שיפוטית לא תתערב בהחלטת ועדת שחרורים, שהיא החלטה מינהלית, אלא אם היא חורגת ממתחם הסבירות, אך ההחלטה נושא העתירה חורגת ממתחם הסבירות ואיננה מתחשבת בנסיבות המיוחדות שנדרשות על מנת להפקיע חלק מתקופת רישיון האסיר.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את החלטת הוועדה מיום 12.5.14 שהחליטה על הפקעת 17 חודשים מתוך מלוא תקופת הרישיון.