1

לאחר שבקשתו ליציאה לחופשה נדחתה והוגשה עתירה זו, הודיעו המשיבים, עובר לדיון שהתקיים בפניי, כי הם התירו לעותר חופשה, אשר חלק מתנאיה הם חתימת שני ערבים מפקחים על ערבות, ולבד שאלה לא תהיינה אחותו או בת זוגו, אם ילדיו, אשר העותר ביצע בעבר עבירות אלמ"ב כלפיהן.

בדיון שהתקיים בפניי הבהירו המשיבים כי ההתנגדות לבת הזוג והאחות כמפקחות נובעת מחשש כי בשל חששן ממנו על רקע מעשיו בעבר כלפיהן, הן לא תדווחנה למשטרה אם יחרוג מתנאי החופשה.

על אף האמור הובהר כי אין התנגדות שבמהלך החופשה ישהה ביתה של בת הזוג, אם ילדיו.

העותר בתגובה לאמור לעיל טען כי אין בידו לאתר ערבים מתאימים אחרים, שכן אין לו בני משפחה נוספים וכל יתר מכריו, קשורים בדרך זו או אחרת בעולם העבריינות.

אין חולק כי העותר נצמא במחלקה טיפולית בכלא חרמון. עניינו של העותר נבחן אף ע"י ועדת אלמ"ב שלא התנגדה למתן החופשה.

בנסיבות אלה ועל מנת לעודד את העותר להמשיך בהליך הטיפולי בו החל, ונוכח העובדה כי לא הובע חשש לשלומן של האחות ובת הזוג במהלך החופשה (האלימות כלפיהן היא נשוא מאסרו הקודם ולא הנוכחי), מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיבים ולהתיר יציאתו לחופשה בחתימת אחותו ובת זוגו לשעבר, זאת במיוחד נוכח העובדה כי מדובר בחופשה קצרה של 8 שעות בלבד.

בהתאם לאמור לעיל מתקבלת העתירה.

2

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.