1

1.         העותר מרצה עונש מאסר בגין הריגה, נשיאת נשק שלא כדין, פציעה או חבלה זדונית שלא כדין וקשר לפשע, כמפורט בסעיף 1 לכתב התשובה, והוא עתיד לסיים את מאסרו ביום 30.8.33, לאחר שריצה כ-13 שנים מתקופת מאסרו.

2.         על פי האמור בעתירה, שהגישה ב"כ העותר, העותר אסיר עבודה, יוצא לחופשות במשך כשלוש וחצי שנים בבית מלון בנתניה בתנאים המפורטים בסעיף 4 לעתירה ובקשתו להמיר את התנאי של ערב צמוד בערב חותם נדחתה ע"י קצינת האסירים.

3.         על פי הנטען, העותר ואשתו הם הורים לשלושה קטינים, הקטן בן 7, מתוך 5 ילדים כמפורט בסעיף 5, והצורך של אשתו להיות צמודה לעותר במהלך שהותם עם הילדים בבית מקשה עליה לצאת לעבודה לפרנסת המשפחה בהיות העותר אסיר.

2

4.         עוד נטען בסעיף 12 לנימוקי העתירה שההליך הטיפולי שעבר העותר גרם לכך ששלושה שבועות לפני הגשת העתירה הוא הועבר מכלא הדרים לאגף השיקום בכלא מעשיהו.

5.         לטענת ב"כ העותר, האמור לעיל בקשר לטיפול מצדיק, יחד עם הנימוקים שהובאו, את קבלת העתירה.

6.         המשיב מתנגד למבוקש בעתירה, תוך ציטוט הוראות הפקנ"צ המפורטות בסעיפים 3-4 לכתב התשובה ומסתמך על החלטת ועדת הקטגוריות (להלן: "הוועדה") שדחתה את בקשת העותר מטעמי חומרת העבירה, יתרת מאסר ארוכה ויציאה מועטת לחופשות ביום מתן החלטתה ביום 5/8/21, שלאחריה דחה בית המשפט עתירה זהה.

7.         בסיפא כתב התשובה טוען המשיב שיתרת מאסר מהווה פרמטר חשוב ורלוונטי בשינוי תנאי חופשה ומשכך ההחלטה נושא העתירה התקבלה כדין ובהתאם לאחריות המשטרה לשלום הציבור כאשר לעותר נותרו כ-13 שנה עד תום מאסרו המלא.

טיעוני ב"כ העותר בדיון

1.         לא ניתן לומר שמדובר ביתרת מאסר ארוכה שכן בעוד שלוש שנים יתייצב העותר בפני ועדת שחרורים שתשחרר אותו, לאור היותו באגף השיקום לא מזמן והיותו עובד מחוץ לכתלי בית הסוהר ללא פיקוח סוהרים בזמן עבודתו.

2.         כתב התשובה לא טוען לקיומו של חמ"ן שלילי והעותר מסכים, כצעד הדרגתי לקראת בקשתו לשחרור מוקדם, לחתום במשטרה מספר פעמים ביום, כפי שחתם כאשר היו לו 3 ערבים חותמים כתנאי לחופשתו.

3

3.         ב"כ העותר הציגה מספר מסמכים של גורמי הטיפול בשב"ס בנוגע לעותר: סיכומי השתתפותו בקבוצה מיום 18/7/18 ומיום 8/12/20, טופס קבלתו לאגף השיקום מיום 7/7/21, הוראות בטיחות כללית במסגרת הפעלת מסגרות בשב"ס המתייחסות לעבודה במפעלים מחוץ לשב"ס מאותו יום, דו"ח סוציאלי לוועדת חנינות מיום 9/6/20 וסיכום קבוצת מאסרים ממושכים בה השתתף העותר מיום 14/8/17.

טיעוני ב"כ המשיב

1.         בעקבות החלטת כב' השופט דרויאן-גמליאל הקל שב"ס בתנאי שחרורו של העותר כך שנותר רק התנאי של ערב צמוד, שאינה חייבת להיות אשתו אלא כל אחד משלושת הערבים החותמים.

2.         העותר מרצה מאסר בגין ביצוע עבירות קשות ברף הגבוה ויתרת מאסרו עד לשחרורו המלא ארוכה.

3.         בדיון בוועדה באוגוסט 201 ביקש העותר לוותר על תנאי הערב הצמוד ולא התייחס לכך ששב"ס הקל בתנאי חופשותיו כאשר ויתר על 2 ערבים והוא נותר רק עם ערב צמוד אחד, הוא נושא העתירה.

דיון והכרעה

1.         עיינתי בכל אחד מהמסמכים המתייחסים לעותר, כפי שפורטו לעיל, אך אינני נדרש להתייחס לתוכנם שכן אין בכל אחד מהם, ובהצטרף כולם לאחד, כדי לגרום לקבלת העתירה.

2.         אף אחד מהמסמכים הנ"ל לא היה בפני ועדת הקטגוריות ביום 5/8/21 שדחתה את בקשת העותר נושא העתירה, ומשכך אינם רלוונטיים לנושא העתירה. מה גם שאין בסופו של כל אחד מהם המלצה לוועדת הקטגוריות להמיר את תנאי הערב הצמוד בערב חותם.

4

3.         חומרת מעשהו של העותר, שגרם להטלת עונש מאסר של 25 שנה, מלמדת שמדובר במעשה אלימות ברף גבוה שמצדיק את קביעת הוועדה, גם אם היו בפניה כל נתוניו החיוביים של העותר, לרבות העדר חמ"ן שלילי והמסמכים של גורמי הטיפול שהוגשו לגביו.

4.         עיינתי בהחלטתו של כב' השופט דרויאן-גמליאל בעניינו של אסיר אחר (עת"א 48430-08-19 סאלח כליפה) שבו הוחלט להסיר חיובו של ערב צמוד, כפי שמבקש העותר, לאחר שריצה כ-11 שנות מאסר.

5.         אין המקרה הנ"ל זהה בכל נתוניו לעניינו של העותר בפני שכן אין בפרוטוקול הדיון ובהחלטה נתונים המלמדים על משך מאסרו של העותר באותו עניין.

            אין בו נתונים המלמדים על כך שמדובר במי שנקצב עונש מאסר עולם שהוטל עליו בגין רצח בכוונה תחילה ל-30 שנות מאסר, כאשר עונשו של המערער למשך 25 שנה הוא בגין הריגה, נשיאת נשק, קשר לפשע ועבירות אחרות.

6.         ההקלות שנעשו בתנאי חופשותיו של העותר מתחשבות בכל הנתונים החיוביים שלו, כפי שנטענו בדברי ב"כ העותר.

התנאי האחרון נושא העתירה הוא מידתי ומאזן כראוי ביניהם בצורך לפקח על תנועותיו בזמן חופשותיו.

7.         לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, ד' טבת תשפ"ב, 8 דצמבר 2021, במעמד ב"כ הצדדים.