1

העותר, אסיר פלילי מרצה מאסר בן שנתיים וחצי בגין ביצוע עבירות של נשיאת סכין, גניבה, פריצה ועבירות נלוות. תום תקופת מאסרו בשנת 2023.

העותר, קטוע רגל, סובל מ"פקקת" ברגלו האחרת, מתנייד בכסא גלגלים, זקוק על פי המלצת גורמי הרפואה לאסלה אירופאית בשירותים, מיטה תחתונה, ללא מכשולים או מדרגות בדרכו.

ביום 20.2.22 התקיים דיון בעתירה, עמדת המשיב הייתה כי העותר שוהה בתא התואם את צרכיו ומגבלותיו. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, מצאתי לבקש מהמשיב לוודא כי בשירותים ובמקלחת שמשתמש העותר הותקן אביזר מסוג מסעד יד שיאפשר לו תמיכה בזמן שירותים ומקלחת.

בהודעת העדכון שהוגשה לתיק הודע כי ביום 27.2.22 הועבר העותר לאגף 2 בבית הסוהר מעשיהו, המיועד לחולים וקשישים. הודגש כי בשירותים ובמקלחת בהם משתמש העותר מצוי מסעד יד.

בתגובתו, עומד העותר על עתירתו להעברתו למר"ש, שם לטענתו מצוי מסעד יד באגף, ולא רק במקלחת ובשירותים. עוד מלין כי הרגל התותבת שלו שבורה וטרם תוקנה וכי לא מקבל מענה רפואי מספק.

2

דיון והכרעה

עיינתי ושמעתי בקשב רב את טענות הצדדים, ולאחר בחינת כלל השיקולים, מצאתי לדחות העתירה.

כעולה מכתב התשובה והודעת העדכון, העותר מטופל כדבעי בהתאם לצרכיו הרפואיים, המשיב מספק לעותר את כל הנחוץ לו בשל מגבלותיו, ולאחרונה אף הועבר לאגף ייעודי לחולים, ובו אביזרי עזר המסייעים לתפקודו והתנהלותו היומיומית. לשמחתנו, העותר עצמאי, איננו סיעודי ומצבו לא אקוטי, באופן המצדיק העברתו למר"ש, המיועד לאסירים הנזקקים לטיפול רפואי או להשגחה רפואית רציפה.

כידוע, בית המשפט אינו מתערב, על דרך הכלל, בהחלטות שב"ס המבוססות על המלצות גורמי מקצוע אלא כשמדובר בהחלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני (רע"ב 4082/20 פרץ נ' שב"ס (24.9.20)).

התנהלות המשיב בעניין העותר אחראית , זהירה וסבירה ואין מקום להתערב בה. בצד זאת, מצופה, כי ככל שמצבו הרפואי של העותר יתדרדר, יבחן המשיב את העברתו למר"ש באופן מיידי.

סוף דבר, העתירה נדחית.

ניתן היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, 08 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.