1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד לימאי מור

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 6.5 שנות מאסר בגין עבירות סמים, סיכון אדם בנתיב תחבורה ועבירות תעבורה וכן 419 יום בגין הפקעת רישיון אסיר והוא מבקש להשתלב בהליך טיפולי לקראת בוא הזמן שבו יהיה זכאי לצאת לחופשות מבחינת תקופת המאסר.

המשיב מתנגד לעת הזו לשלב את העותר בהליך טיפולי מעבר להליך טיפולי שבו הוא נמצא היום והמיועד לאסירים בעלי קושי בקשב וריכוז, כפי שקשה לעותר, וסומך התנגדותו על תקופת המאסר הארוכה יחסית שנותרה לעותר עד סיום מאסרו.

ב"כ העותר טוענת כי אין זה מן הראוי שהתניית טיפול בעותר, כמו בכל אסיר אחר, תהיה בתקופת מאסר שכן האינטרס הציבורי והאינטרס של האסיר מזדהים במובן זה שטוב יהיה שהאסיר יקבל את הטיפול לו הוא זקוק סמוך לאחר תחילת מאסרו ולקראת בוא המועד ליציאתו האפשרית לחופשות.

גם אם כך הם פני הדברים, הרי מס' המקומות בקבוצות טיפוליות הוא מס' מוגבל ואין לומר כי החלטת המשיב לשבץ אסירים לקבוצות טיפוליות להן הם זקוקים לפי יתרת המאסר היא החלטה בלתי סבירה שכן הטיפול באסיר נועד בראש ובראשונה על מנת להכין אותו לקראת יציאתו אל מחוץ לכתלי בית הסוהר, בין לחופשה, בין לשחרור על תנאי ובין לשחרור בתום מאסר מלא.

בעניינו של העותר טרם הגיע המועד למתן אפשרות ליציאה לחופשה שכן עליו לרצות את מחצית תקופת מאסרו וזו תסתיים בחודש מרץ 2016.

2

המשיב טוען כי בחינת שילובו של העותר בהליך טיפולי תעשה לאחר שיסיים את השתתפותו בפרויקט מהות וחזקה על המשיב כי ייקח בחשבון באותו זמן את כל השיקולים הראויים בהחלטתו אם ובאיזו קבוצה לשלב את העותר.

בכפוף לאמור לעיל אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.