1

בקשת המשיב למחיקת העתירה על הסף.

רקע

1.             העותר הגיש עתירת אסיר בעניין - "התעקשות מנ"א-21 עופר ממן לבהירות כתב ידו והתעלמות גורמי הנהלת כלא אשל לסייע לקבלת תשובתו הממוסמכת של עופר ממן".

בעתירה נטען כי ביום 5.8.16 ניתנה תשובה ע"י עופר ממן (להלן: "ממן"), מטעם מפקד הכלא דאז, בנושא ציוד של העותר שנעלם. נטען שכתב ידו של ממן אינו קריא.

לטענת העותר הוא פנה בדרישה שממן יקליד את תשובתו, מספר פעמים בע"פ ופעמיים בכתב ב-1.5.22 ו-10.7.22.

הבקשה למחיקת העתירה על הסף

2.             המשיב מבקש למחוק את העתירה על הסף, שכן היא אינה דנה בטענה לגבי תנאי מאסרו של העותר; עוד נטען שמדובר במענה שנרשם לפני למעלה מ-6 שנים.

המשיב השיב גם לגופו של עניין וטוען שאין בסיס לטענות העותר.

3.             העותר השיב לבקשת המשיב.

בתשובתו טען העותר טענות נגד ממן, שאינן רלוונטיות להחלטה זו, וצירף את העתק פנייתו מיום 1.5.22 (להלן: "הפנייה"), לפיה ממן כתב תשובה מיום 3.8.16 (ההבדל בתאריכים בין העתירה לתשובה, במקור), בהמשך לראיון מיום 27.7.16 עם ממן וסגן מפקד אשל.

בתשובה ובפנייה רשום שהעתק המכתב מצורף, אך העתק לא צורף לתגובה.

לטענת העותר:

"בניגוד לניטען ע"י ב"כ המשיב, פריטים שנעלמו מציודי האישי זה במובהק עניין שנוגע לתנאי מחייה של אסיר, וכדי לאפשר המשך מיצוי נתיבים מנהליים בסוגיה (עלינו) עלי להדרש לתיגרום כתב ידו הלא קריא דיו של עופר ממן (להקליד אולי) שלאפשר לבאים אחריו לטפל בסוגיה. בזמנו בכלא אחר פניתי לגורמי המשיב בסוגיה והדבר התעכב וגרר רגליים מאז 2017 ובסוף 2018 אימי גססה מסרטן ומתה ב-23.3.19. שנתיים וחצי לא תיפקדתי כמעט. והחפצים שנעלמו גם הם היו מאימי".

2

דיון

4.             לאחר שעיינתי בעתירה וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין העתירה להימחק על הסף, הן משום שאינה בעניין הנוגע למאסרו של העותר והן משום שהיא טורדנית וקנטרנית.

להלן אפרט את נימוקיי.

5.             העתירה אינה בעניין הנוגע למאסרו של העותר ולכן אינה עניין לעתירת אסיר

5.1.      סעיף 62א(א) לפקודת בתי המשפט [נוסח חדש], תשל"ב - 1971 קובע:

"אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה - בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה - עתירה)." (הדגשה לא במקור).

העתירה היא לקבל עותק קריא של מכתב שלטענתו של העותר נשלח אליו לפני למעלה מ-6 שנים בקשר לציוד שנעלם. אכן, אם נעלם ציוד של העותר, יש בכך כדי להשפיע על תנאי מאסרו, אך לא כך לתוכן המכתב, אשר לא יחזיר ציוד שנעלם (אם נעלם).

יובהר - אם היה העותר טוען שבידי המשיב ציוד אותו הוא מסרב למסור לו, מדובר בעתירה שעניינה בתנאי מאסרו. אך הטענה שציוד נעלם, אינה נוגעת לתנאי מאסרו שהרי לא ניתן לתת צו למצוא ציוד שנעלם.

5.2.      ייתכן שתוכן המכתב יכול לסייע לעותר בהגשת תביעה נגד המשיב בעניין הציוד שלטענתו נעלם, אולם בית משפט זה אינו דן בתביעות בדבר נזקים כספיים ותביעות לפיצוי [ר' רע"ב 6912/13 דאוד נ' משטרת ישראל, 31.1.14; רע"ב 1602/09 עלאונה נ' שב"ס, 4.3.09]. תביעה לפיצוי כספי יש להגיש לבית המשפט המוסמך (בית משפט לתביעות קטנות או שלום) ובהליך כזה, יוכל העותר להגיש בקשות לגבי מסמכים שלטענתו דרושים לו.

נוכח האמור, העתירה אינה בעניין הנוגע למאסרו של העותר, ואין מקום לדון בה בעתירת אסיר.

6.             העתירה קנטרנית וטורדנית

אני סבור שהגשת עתירה בטענה שמכתב שנשלח אל העותר לפני כ-6 שנים אינו קריא מספיק, היא עתירה קנטרנית וטורדנית.

תקנה 4(ג) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש"ם - 1980 קובעת כי:

"על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט למחוק עתירה על הסף, כולה או מקצתה, לאחר עיון בכתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית מהמשיב, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: [...] (2) העתירה על פניה היא קנטרנית או טורדנית"

3

אין סיבה סבירה מדוע המתין העותר כ-6 שנים בטרם פנה בבקשה "לתרגם" את המסמך ואין הנמקה סבירה מדוע הוגשה העתירה רק עתה.

העותר טוען שהוא כמעט ולא תפקד במשך שנתיים וחצי מסוף 2018 - אין בידי לקבל טענה זו: ראשית, פנייה בסוף שנת 2018 לגבי מכתב שנשלח באוגוסט 2016 אף היא מאוחרת, ובכל מקרה, הסבר לגבי שנתיים וחצי מתוך 6 שנים אינו מספק הסבר סביר לשיהוי של כ-6 שנים; שנית, טענתו של העותר שבמשך כשנתיים וחצי מסוף 2018 הוא לא תיפקד תמוהה נוכח העובדה שלפי נט המשפט, בשנים 2019 ו-2020 (בתקופה בה לטענתו של העותר הוא לא תיפקד) הוא ניהל כ-120 הליכי משפט שונים.

גם טענת העותר שהנוסח הקריא דרוש לו כדי שהגורמים הנוכחיים במשיב יוכלו לטפל בבקשה מנהלית הקשורה לציוד אינה סבירה - אם יש לעותר בקשה מנהלית כלשהי הקשורה לציוד, הוא יכול להגישה ללא קשר למכתב ואם כך ירצה, לצרף את העתק המכתב שהוא מחזיק, וחזקה על גורמי השב"ס שיצליחו לקרוא את האמור בו.

נוכח האמור, מדובר בעתירה קנטרנית ויש להורות על מחיקתה על הסף.

התוצאה

7.             אני מורה על מחיקת העתירה על הסף.

8.             לעניין האגרה: תקנה 16 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007, קובעת כי:

"נסתיים הדיון בעתירת אסיר [...] לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 [...] לפי בקשת מגיש הבקשה או המערער, לפי הענין, ולפני יום שמיעת הבקשה או הערעור לגופם במעמד הצדדים, רשאי בית משפט לצוות על החזרת האגרה.".

בענייננו, העתירה לא נמחקה על ידי העותר, וכמו כן, כמפורט לעיל, אני סבור שמדובר בעתירה טורדנית שלא היה מקום להגישה.

לכן, העותר אינו פטור מתשלום האגרה.