1

בפניי "עתירה דחופה ביותר" שהגיש אסיר לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה לרגל הולדת בתו וחגיגת הבריתה שנקבעה ליום 05/01/17.

הבקשה הוגשה אך היום, 03/01/17, בצהריים.

ברי כי לא ניתן תוך התראה כה קצרה לגבש את מלוא הנתונים לגבי העותר ולקבוע מועד בסד זמנים כה קצר. קביעת מועד המסיבה ובהחלטה להגיש את העתירה רק יומיים לפני המסיבה המתוכננת, מהווה ניסיון להעמיד את שלטונות הכלא בפני עובדה מוגמרת באופן שיש בו לשלול מהם את האפשרות להפעיל את שיקול הדעת המנהלי ולהגיע להחלטה מושכלת.

לפיכך, העתירה נדחית.

2

אמנם, על פי "פקודת החופשות" פרק ח', סעיף לח2(א) מסיבת "זבד בת" הינה מהטעמים המיוחדים שבגינם ניתן לאשר הטבה של "חופשה מיוחדת", אך בשונה מטקס ברית מילה שהוא טקס דתי, שמועד עריכתו איננו תלוי ברצון הצדדים, המועד נקבע על פי ההלכה היהודית - הדין הדתי, המועד הוא ביום השמיני להולדת הבן, ובמקרה שמצבו הבריאותי של הבן אינו מאפשר את עריכת הטקס במועד הראשון, בשונה מהולדת בן הרי שמועד המסיבה וטקס "זבד הבת" איננו מועד הנכפה על ידי הדין הדתי, אלא הוא נקבע ותלוי אך ורק ברצונם הטוב ונתון לשיקול דעתם של ההורים בלבד.

לפי הנתונים שמסר העותר, הבת נולדה ביום 30/12/16 והוא החליט לערוך לה מסיבה במועד המוקדם יותר מזה שעורכים ברית לבן -(05/01/17). המסיבה מתוכננת להתקיים על פי הנטען בבקשה בביתו של העותר ובה אמורים להשתתף בני המשפחה הגרעינית של העותר ושל בת זוגו בלבד.

בנוסף לכך, לא צורף תצהיר לעתירה ובו נימוקים מדוע בחר העותר לקבוע דווקא את המועד של 5/1/17, כמועד לקיום המסיבה וזבד הבת, וזאת בניגוד להוראות סעיף 2(ב) לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים) התש"ם - 1980.

זאת ועוד, מתוך נימוקי העתירה עולה שקיימת התנגדות להוצאתו של העותר לחופשה מצד משטרת ישראל. המדובר בעותר המרצה עונש מאסר של כ - 11 שנה בשל עבירות של ניסיון לרצח ונשיאת נשק.

תקופת המאסר כוללת בתוכה רכיב של ביטול שחרור ממאסר על תנאי, לאחר שהפר העותר את התנאים.

בית המשפט קבע בהחלטות האחרונות שדחו את בקשותיו לחופשות, כולל בקשה לחופשה חריגה על מנת לשהות לצידה של בת זוגו ההרה, בשל סכנה ממשית לשלומו ובטחונו של העותר.

נתוניו של העותר ומסוכנותו מחייבים זהירות יתר ובחינה לעומק על ידי הגורמים המתאימים, האם ניתן לאפשר לו הטבה של "חופשה חריגה". בדיקה שכזו לא יכולה להתבצע בסד זמנים אותו הציב העותר בפני המשיבים.

כיוון שכך, אני מורה על מחיקת העתירה.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.