1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים להעמיד לרשותו מכשיר חשמלי מסוג בלנדר לצורך טחינת מזון (להלן: "המכשיר").

המבקש טוען בעתירתו כי מאחר ואין לו שיניים, גם לא תותבות, הוא אינו יכול לאכול את האוכל המוצק אשר מוגש במתקן הכליאה בו הוא מוחזק כיום. לטענתו, במתקני כליאה אחרים בהם שהה כמו גם באגף אחר באותו מתקן כליאה בו הוא מוחזק כיום, סופק לו מכשיר כזה ואילו באגף בו הוא מוחזק כיום, הדבר נאסר. המבקש טוען כי פנה מספר פעמים ונענה בשלילה על כן, לא נותרה לו ברירה אלא לפנות בעתירה זו לבית המשפט.

המשיבים טענו בתגובתם בהתאם לפקודת נציבות 04.33.00 בדבר "החזקה אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים" המפרטת את רשימת הציוד לרבות מכשירים חשמליים המותרים להחזקה לסירים פלילים, בלנדר אינו נכלל ברשימת המכשירים המותרים ולפיכך ההחלטה שלא לספק למבקש את המכשיר בדין יסודה. המשיבים טענו כי בין יתר השיקולים האוסרים אספקת המכשיר לאסירים, עומדים שיקולים ביטחוניים, שיקולים של שמירה על הסדר ובטחון ושמירה על עקרון השוויון. זאת ועוד, טענו המשיבים כי הוצע לספק למבקש מזון רך וטחון הישר מהמטבח, אולם המבקש סרב. בנסיבות הללו טענו המשיבים כי לא נפל כל פגם בהחלטה המנהלית ואין כל הצדקה להתערב בה.

בדיון הבהיר המבקש כי הוא מוכן לכל תנאי אשר יאפשר לו לטחון לעצמו את האוכל וטען כי ישנם אסירים אחרים באגף המחזיקים בלנדר ברשות, אך הם אינם מוכנים לאפשר לו שימוש בו. המבקש עתר לכל פתרון מידתי וסביר שיאפשר לו לטחון את האוכל בעצמו.

המשיבים חזרו על האמור בתגובתם והוסיפו כי ההחלטה לאסור החזקת מכשירים מסוג זה נבעה משימוש לרעה בו וכי המדובר בהחלטה כלל מערכתית. בתום הדיון, התבקשו המשיבים לבדוק את טענות המבקש לפיהן מוחזקים באגף מכשירים דומים אצל אסירים אחרים.

2

המשיבים הגישו תגובה משלימה, המבוססת על בירור שנערך עם קצינת האסירים במתקן הכליאה בו מוחזק המבקש כיום, וממנה עולה כי בחיפוש שנעשה, אותרו שני מכשירי בלנדר שאינם תקינים, האחד באגף 5 והשני בעמדת הזקיף, והם כמובן הוצאו מיידית תוך שנעשה רענון ההנחיות האוסרות על החזקת מכשיר חשמלי זה.

המבקש בהתייחסותו לדברים, הודיע כי הוא עומד על עתירתו לאפשר לו לקבל לידיו בלנדר חשמלי או לחילופין לאפשר לו גישה לבלנדר לצורך הכנת מזונו. לטענתו, יש לאפשר לו פתרון ראוי למצבו.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טענות הצדדים ואף נדרשתי להתייחסויות משלימות מצידם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

אין מחלוקת כי המבקש זקוק למזון טחון בשל מצבו הרפואי. המשיבים מציעים לו לקבל את מזונו כשהוא טחון ממטבח בית הסוהר, זאת בדומה לאסירים אחרים הנזקקים למזון טחון. הדברים עולים בבירור מהתייחסות קצינת האסירים והם גם נמסרו למבקש בעצמו.

החלטת המשיבים שלא לאפשר החזקת מכשיר חשמלי מסוג בלנדר בידי אסירים היא סבירה והטעמים העומדים ביסודה הגיוניים וסבירים גם הם. איני מתעלמת מטענות המבקש אשר רוצה לטחון לעצמו את דברי המזון ולא לקבל את המזון לאחר שאחר טחן אותו עבורו, אולם לא ניתן להתעלם מהשיקולים השונים העומדים בבסיס ההחלטה לאסור שימוש במכשיר זה, בין היתר הסיכון הברור הטמון במכשיר, או בחלקיו.

מכאן, ההחלטה לאפשר לאסירים הזקוקים לכך, לקבל מזון אשר נטחן עבורם במטבח הכלא, היא החלטה מידתית וסבירה ויש בה כדי לתת פתרון גם לצרכיו הייחודיים של המבקש.

בנסיבות הללו, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטה ואני מורה בהתאם על דחיית העתירה.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.