עת"א 6383/11/20 – כוטייר עודה נגד שרות בתי הסוהר,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
עת"א 6383-11-20 עודה (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר
|
1
לפני |
כבוד השופט גיא שני
|
|
העותר |
כוטייר עודה (אסיר)
|
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. שרות בתי הסוהר 2. מדינת ישראל
|
|
|
||
פסק דין
|
לפניי עתירה שעניינה "התנהלות ומדיניות מכירת המוצרים במרכזי המכר". העותר מבקש להורות על הגדלת מלאי והיצע המוצרים ב"קנטינה"; על מתן אפשרות להזמנת מוצרים שאינם מצויים במלאי; ועל הרחבת אפשרויות הרכישה לאסירים המוחזקים בהפרדה.
טענתו העיקרית של העותר היא שבאופן חוזר ונשנה, חלק מהמוצרים שהוא מבקש לרכוש במרכז המכר - אינם נמצאים במלאי; זאת בין משום שאזלו ובין משום שהוסרו מן המדפים. העותר אינו חולק על כך שלעיתים עשוי להיות חסר מוצר זה או אחֵר, אך לדבריו כאשר מדובר בתופעה קבועה, יש בכך משום פגיעה באסירים בכלל, ובאסירים המצויים בהפרדה - כמותו - בפרט (שכן אין באפשרותם להסתייע באסירים אחרים לצורך השלמת חסרים).
אומר מיד: אין להקל ראש בנושא המועלה בעתירה. אמת, רכישת מוצרים במרכז המכר מוגדרת "טובת הנאה", ואין לאסירים זכות מוקנית לרכוש מוצרים מסוימים על-פי בחירה אישית. זאת ועוד, "ההחלטה בדבר המוצרים שניתן לרכוש באמצעות הקנטינה הינה החלטה מנהלית הלוקחת בחשבון שיקולים שונים ונוגעת לענייני ניהול בתי הסוהר שהוא בסמכותו של נציב בית הסוהר" (עת"א 58035-05-20 זריהן נ' שירות בתי הסוהר (2.7.2020)). עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מן החשיבות של מרכז המכר לרווחת חייהם של האסירים, ומטבע הדברים נדרשת בקרה על כך שפעילותו של מרכז המכר היא בהתאם לנהלים ומגשימה את התכליות שלשמן הוקם.
2
העתירה שלפניי - במתכונת שבה הוגשה - אינה מקימה תשתית למתן הסעדים שנתבקשו. ראשית, הטענות המועלות בעתירה מנוסחות בכלליות, ללא בסיס עובדתי מספק. העותר טוען כי קיימת בעיה "כרונית" של מחסור במוצרים, ולדבריו פעם אחר פעם חסרים למעלה ממחצית הפריטים שהוא מבקש לרכוש. אולם, לא הובאו דוגמאות כלשהן לביסוס טענה זו. אבקש להדגיש כי אינני מפקפק בטענתו של העותר כי קיימים לעיתים חסרים - המשיב אף מציין זאת בנספח לתגובתו, ומבהיר כי במקרים כאלה הוא פועל לביצוע השלמות. אולם לא הונחה לפניי תשתית מספקת לגבי היקף התופעה. שנית, הסעדים המבוקשים, כפי שנוסחו בעתירה, הם כלליים ואף אמורפיים: "הגדלת מלאי והיצע", "מתן אפשרות להזמנת מוצרים שאינם במלאי", "הרחבת אפשרויות הקנייה לאסירים בהפרדות". אין בעתירה שלפניי כדי לבסס - עובדתית ומשפטית - הוראות שיפוטיות כאלה לשב"ס. שלישית, כפי שצוין בכתב התשובה וגם עלה בעתירות קודמות ובדבריו של העותר, בעת האחרונה נערך מיפוי מחדש של מגוון המוצרים הנמכרים בקנטינה, והוחלט על הסרת מוצרים רבים מן המדפים (בשל ביקוש נמוך). אין לשלול כי התחושה של אסירים לגבי חסרים במרכז המכר קשורה ולוּ חלקית בשינוי זה, וכי נדרשת "תקופת התאקלמות". יודגש, כי המשיב ער לטענות המועלות על-ידי אסירים, ואף קיימת ועדה הבוחנת בקשות והשגות בנושא זה (ועדת תנאי מחייה), לרבות אפשרות להחזיר מוצרים מסוימים להיצע. ניתן להניח כי בשלב זה התהליך עדיין דינמי, ויש לקוות כי ייעשו ההתאמות הנדרשות (כדי לסבר את האוזן, העותר ציין בדיון שבמשך תקופה מסוימת לא נמכר תה בקנטינה, אך העניין תוקן לאחרונה). רביעית, בא-כוח העותר מסר בדיון כי פנה בבקשה לקבל רשימה עדכנית של המוצרים הנמכרים במרכזי המכר. יש להניח כי מענה לפנייה זו יימסר בזמן קרוב, וככל שהרשימה תועבר אפשר יהיה לבחון את מידת ההתאמה בין הרשימה לבין המלאי בפועל. עוד אעיר כי העותר טען בדיון שהאסירים עודכנו על כך ששב"ס פועל לתיקון ליקויים.
מכל המקובץ עולה כי העתירה, במתכונת שבה הוגשה, אינה מניחה תשתית למתן הסעדים המבוקשים. לפיכך אני מורה על מחיקת העתירה, בלי שיהא בכך כדי למנוע הגשת עתירה חדשה בנושא הנדון, ככל שיימצא הצורך בכך ועל יסוד תשתית עובדתית ומשפטית הולמת.
ניתן היום, א' טבת תשפ"א, 16 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
