1

לפניי עתירת העותר, אסיר, להחלפת הרופא המטפל בו, להורות כי כל טיפול רפואי שיצריך ביקור בבית החולים ייעשה אך ורק בבית החולים וולפסון בליווי רעייתו וכי יובא אליו ללא כבילה.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.    העותר, אסיר פלילי המסווג לקטגוריה ב-2, נדון לתקופת מאסר בפועל בת 5 שנים, 11 חודשים ו- 26 ימים, בגין עבירות מרמה, זיוף, קשירת קשר לפשע ואי-תשלום קנס. העותר החל לרצות את מאסרו ביום 20.2.12 ומועד שחרורו המלא הוא ביום 14.2.18.

2

2.    העותר טוען כי אובחן כסובל מאירוע לבבי אשר בעטיו אושפז בבית החולים וולפסון, שם עבר ניתוח לב פתוח הכולל 3 מעקפים. העותר מוסיף וטוען, כי הרופא המטפל בו מסרב לאשר לו את התרופות שנרשמו עבורו בבית החולים וולפסון, באופן המסב לו נזק רפואי מתמשך בדמות עורקים סתומים בלבו. העותר הוסיף והטעים, כי הרופא הביע דעתו בעבר שהוא אינו מועמד לצנתור משום שמצבו הבריאותי משביע רצון, בעוד שפחות מחודש לאחר מכן, הוא הובהל בדחיפות לבית החולים לצורך ניתוח מעקפים. העותר מפנה אף להליך הצנתור שעבר בחודש נובמבר, כאשר נתגלו בלבו שני עורקים סתומים נוספים. לשיטת העותר, החמרה זו במצבו הרפואי נבעה במישרין מהתעלמותו של הרופא ממצבו הרפואי ומהמלצותיו של בית החולים שבו טופל. בנסיבות אלו, סבור העותר כי מצבו הרפואי אינו זוכה למענה הולם מצד המשיב, באופן המצדיק את הסעדים המבוקשים על ידו.

3.    המשיב, מנגד, בעמדה כי יש לדחות את העתירה. המשיב הטעים כי העותר מסרב לשתף פעולה עם רופאיו ואף עם זה הנוכחי, אינו ממלא אחר הוראות ואינו מבצע את הבדיקות שאליהן הופנה. צוין כי ביום 22.5.17, הגיע העותר למרפאת בית המאסר בעקבות כאבים בחזהו. העותר נבדק על ידי הרופא והוחלט לפנותו לבית החולים "אסף הרופא", אלא שהעותר סרב לנסוע לבית החולים בליווי סוהרים ובמדי אסיר, כנדרש, בכך מנע מעצמו את הטיפול הרפואי הנדרש. המשיב מבהיר כי קיימת אבחנה בין יציאה לבדיקות רפואיות שנקבעו מראש, לבין יציאות בלתי צפויות עקב מקרי חירום. כך, לבדיקות מתוכננות יוצא העותר בהתאם לנהלי חופשות, ללא ליווי, בשונה מיציאת חירום בלתי צפויה, במסגרתה יוצאים כלל האסירים בליווי סוהרים ובהתאם לנהלי האבטחה. עוד הפנה המשיב לחוות דעת קצין רפואה מחוזי לוועדת שחרורים אשר נערכה לעורר, ממנה עולה כי העותר אינו משתף פעולה עם גורמי הרפואה במשך שנים רבות, מסרב בתוקף לכל בדיקה בבית החולים אסף הרופא, ללא סיבה מוצדקת ובעת חופשותיו, פונה באופן עצמאי לחדר המיון בבית החולים וולפסון ומתאשפז. בנסיבות אלו, סבור המשיב כי העותר פועל באופן מניפולטיבי, בעוד שלא נפל פגם, או חוסר סבירות באופן פעולתו.

דיון והכרעה

4.    לאחר שעיינתי הצדדים ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הצריכות לעניין, שוכנעתי כי יש לדחות את העתירה. התרשמתי כי העותר לא הצביע על התנהלות בלתי סבירה כלפיו מצד המשיב ומשההחלטות הרפואיות המתקבלות בעניינו נסמכות על המלצות גורמי רפואה מקצועיים, אין מקום להתערב בהן. ואבאר.

3

5.    אין חולק כי העותר הוא חולה לב קשה. עם זאת, מחוות דעתו של ד"ר דימטרי קלוצקי - רופא מחוז מרכז במשיב, עולה כי העותר אינו משתף פעולה עם המעקב הרפואי בעניינו במשך שנים רבות ונוהג לסרב לטיפולים שאליהם הופנה על ידי רופאי המשיב. עוד צוין, כי העותר אושפז פעמים רבות בבית החולים וולפסון, בעוד שרק פעמיים מהן נבעו מהפניית רופא המשיב והיתר מיוזמתו האישית. הודגש כי חלק מהאשפוזים שביוזמת העותר, התרחשו בזמן שהיו קבועות לו בדיקות קרדיאליות וכלי דם אצל המשיב ואשפוזו היזום מנע את ביצוען. עוד הודגש, כי העותר מסרב בתוקף לכל בדיקה רפואית בבית החולים אסף הרופא, ללא סיבה מוצדקת והגיונית. בנוסף, צוין כי העותר נוהג לפנות למרפאת המשיב בסוף היום, כאשר הרופאים אינם נוכחים ובמידה והוא מופנה לטיפול בבית חולים חיצוני, הוא מסרב לכך. בנסיבות אלו, סבור ד"ר קלוצקי כי מדובר בהתנהלות מניפולטיבית מצד העותר, שמסרב לקחת חלק במאמצים הרפואיים הניתנים לו מצד המשיב וגורמיו.

6.    בדיון שהתקיים מלפניי ביום 23.4.17, הופנה העותר, בהסכמת הצדדים ומבלי לגרוע מטענותיהם, לרופא ספציפי אחר כפי שביקש, לשם בדיקתו. אולם, מעיון במכתבו של הרופא הספציפי מיום 25.5.17, עולה כי העותר אינו משתף פעולה עם הצוות הרפואי, מסרב בתוקף להיבדק בבית החולים אסף הרופא, מתלונן באופן סדרתי על הטיפול הניתן לו ועל צוות המרפאה וכי בדיקות מדוקדקות שבוצעו, מלמדות שתפקוד לבו לא הורע ושמצבו הכללי כיום משביע רצון.

7.    לעותר אין זכות קנויה לבחור את זהות הגורם הרפואי בו יפגוש בעת מאסרו. לעותר אין זכות קנויה לבחור את בית החולים אליו יפונה במידת הצורך. על אף כברת הדרך שהלכו כל הנוגעים בדבר לקראת העותר במסגרת הסדר הביניים הנ"ל, נחזה כי העותר אינו משנה מהתייחסותו המבטלת כלפי רופאי המשיב, יהיו אשר יהיו. העותר לא הניח לפניי כל ראייה המלמדת כי היקף השירותים הרפואיים מטעם גורמי המשיב אינו הולם, או אינו מתאים למצבו.

4

8.    בנסיבות אלו ולאור הסתמכות המשיב על עמדת גורמי הרפואה המקצועיים, לא הוכח חוסר סבירות בהחלטות המתקבלות בעניינו של העותר ודחיתי את העתירה. כפי שהבהרתי לעותר לא פעם, עליו לפעול על פי הנחיות רופאי המשיב על מנת שלא להרע את מצבו. לצד זאת, חזקה על המשיב כי יוסיף ויספק שירות רפואי לעותר ללא פניות וכפי צרכיו הייחודיים. בנוסף, המשיב יוודא כי כל הנתונים הרפואיים בעניינו של העותר מאוגדים כדבעי ומועברים עמו, אם חלילה יידרש אשפוזו. כבילת העותר במצב דברים שכזה תהא כפופה לעמדת רופאי המשיב.

לאור המקובץ - העתירה נדחית.

איחולי רפואה שלמה לעותר.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ז, 29 מאי 2017, בהעדר הצדדים.