1

1.         העותר מרצה 36 חודשי מאסר בגין נשיאת נשק, והוא אמור לסיים את מאסרו ביום 29/8/23.

2.         העותר מבקש לשלבו בסבב חופשות שכן הוא בן 33, אב ל-4 ילדים קטינים, אסיר חיובי שתומך באסירים אובדניים, התנהגותו למופת ואינו משויך.

3.         ב"כ המשיב טוען בכתב התשובה לגופו של עניין שהגורם המוסמך בשב"ס החליט לא לאשר את חופשתו של העותר בשל התנגדות גורמי היחידה שכן קיימים פערים בתפקודו והתנגדות משטרת ישראל ככתוב בחווה"ד שצורפה לכתב התשובה.

4.         ב"כ המשיב אינו מתעלם מעמדת גורמי הטיפול לפיה העברתו למחלקה הטיפולית בהתמכרויות בכלא אלה מעוכבת בשלב זה מנימוקים מודיעיניים ומאחר והעותר לא שולב בטיפול לא יכולים גורמי הטיפול להמליץ על יציאתו לחופשות.

2

5.         ב"כ המשיב טוען, בהסתמך על פסק הדין ברע"ב 4398/18 עשור נ' שב"ס ועל פסק הדין 7199/19 אטיאס נ' שב"ס, שיציאה לחופשה אינה זכות מוקנית אלא פריבילגיה שהענקתה מסורה לשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשב"ס ולכן דין העתירה להידחות.

6.         ביום 22/11/21, לאחר ששמעתי דברים מפי ב"כ הצדדים והעותר, סברתי שיש מקום לקבל החלטה מנהלית עדכנית לצאת חופשות מנימוקים הקשורים בילדיו הקטינים מתחת לגיל 4, לרבות ילד חולה אפילפסיה (ההדגשה לא במקור).

            לא למותר לציין שגילו של הילד בן ה-4 והיות אחד מילדיו חולה אפילפסיה, משמש בסיס להחלטתי לקבל החלטה מנהלית חדשה שכן נתונים אלה לא נכללו בעתירה.

7.         חרף האמור החלטתי לדחות את הדיון ליום 8/12/21 בנוכחות העותר על מנת לקבל החלטה מנהלית מעודכנת, וזאת לאחר ששמעתי טיעונים מפי ב"כ הצדדים כמפורט בעמ' 1-2 לפרוטוקול.

            בסיפא החלטתי קבעתי שאם לא תתקבל החלטה כזו אפסוק את הדין בהתאם לנתונים שהיו בפני באותו יום בנוסף לנימוק בגללו לא התקבלה החלטה מנהלית מעודכנת.

8.         בדיון שהתקיים בנוכחות העותר ביום 8/12/21 הגיש המשיב כתב תשובה כמתואר לעיל (סעיפים 3-5 להחלטה) בצירוף עמדת משטרת ישראל, זהה לעמדה שצורפה לכתב התשובה.

9.         ב"כ העותר ביקש מב"כ המשיב שיציג נתונים למספר תיקי מב"ד שתלויים ועומדים נגד העותר אך ב"כ המשיב לא מסר נתונים כלשהם ולכן איני מתחשב בחלק זה של חוו"ד המשטרה.

3

10.       בהמשך הדיון מסר ב"כ העותר נתונים באשר לתפקודו החיובי של העותר שכן על פי חוות דעת העו"ס בוועדת המיון שנערכה לעותר הוא משמש כאסיר תומך לאסירים עם בעיות נפשיות ואסירים אובדניים טעוני השגחה וכראיה לכך שאינו מכור לסמים הוא מנחה קבוצת NA לאחר שבעצמו סיים בהצלחה קבוצה כזו.

11.       ב"כ העותר התייחס לנסיבות אישיות של העותר שלא נטענו עד אותו דיון ולפיהן אשתו, שמטפלת בארבעת ילדיו, סובלת מפיברומיאלגיה.

            לאחר שב"כ המשיב התנגד להרחבת חזית בעניין זה, טען ב"כ העותר שהעו"סים מודעים לעובדות אלה ולכן הוא עובר טיפול ארוך בשב"ס.

12.       בסיפא טיעוניו טען ב"כ העותר שהעותר יצא לשתי חופשות מיוחדות כשסבתו היתה חולה ולאחר מותה יצא לחופשה במהלך השבעה ללא ליווי, שכן בשל היותו כהן לא יכול היה להשתתף בהלוויה ולהגיע לבית המשפחה בליווי אפוטרופוס.

            לדברי העותר, סבתו נפטרה בחודש ספטמבר והחופשה על מנת לבקר אותה נמשכה מספר שעות, כאשר היציאה לשתי החופשות באה בעקבות החלטה שיפוטית.

13.       בסיפא הדיון הסכימו ב"כ העותר והעותר שהעותר נקלט במשמורת שב"ס ביום 26/5/20 ונידון למאסר של 36 חודש ביום 20/4/21.

דיון והכרעה

4

1.         בפתח הדיון אומר שהחלטתי בסוף הדיון ביום 22/11/21, שנערך בנוכחות ב"כ הצדדים, הייתה נכונה לשעתה שכן היא התבססה על הכתוב בעתירה הקצרה, בטיעוניו הארוכים של ב"כ העותר בנוכחות העותר באשר לתפקודו החיובי של העותר, במיוחד היותו אסיר תומך, כאמור.

2.         כך גם טענת העותר שהוא מנחה קבוצת מכורים לסמים אף שלא הוכחשה, אין בה כדי לגרום לקבלת העתירה שכן העותר עצמו השתתף ב-32 מפגשים של קבוצה כזו על מנת לטפל בבעיית ההתמכרות ממנה סבל.

3.         גם בעובדה שהעותר יצא לשתי חופשות חריגות בעקבות החלטה שיפוטית בקשר למות סבתו, אשר נטענה ע"י ב"כ העותר בדיון ביום 8/12/21, אין כדי לגרום לקבלת העתירה, שכן מדובר בחופשות חריגות ואילו העותר מבקש להשתלב בסבב חופשות.

4.         הנימוק העיקרי של העתירה מלכתחילה היה עובדת היות העותר אב לילדים קטינים. במהלך הדיון ביום 22/11/21 נטען לראשונה, ולא הוכחש, שאחד מהם בן 4 ואחר חולה באפילפסיה, נימוק זה גרם לקיום הדיון ביום 8/12/21.

5.         בדיון ביום 8/12/21 נטען לראשונה ע"י ב"כ העותר, בנוכחות העותר, שאשת העותר סובלת מפיברומיאלגיה.

            טענה זו לא נתמכה, למרבה הצער, במסמך רפואי ומשכך אין היא יכולה לשמש נימוק לקבלת העתירה.

6.         התנגדות משטרת ישראל כמפורט בכתב התשובה ובחוות הדעת שצורפה אליה בכל הקשור למידע שנמצא בתיקו המודיעיני של העותר, מצדיקה את סירוב המשיב לשלב את העותר בסבב חופשות.

            בשל הצורך בחסיונם של המידעים אני מסמן אותם בראשי תיבות שמי ומחזיר אותם לב"כ המשיב.

5

7.         אינני מתעלם מהחלטת בית המשפט העליון ברע"ב 3540/11 שעניינה בר"ע על החלטת כב' השופט אברהם אברהם בעת"א 31211-08-10 אך אין בה כדי לסטות מההלכות שנקבעו ברע"ב 4308/18 עשור וברע"ב 7199/19 אטיאס, שאוזכרו לעיל.

8.         אני דוחה את העתירה.

נינתה היום, יא' טבת תשפ"ב (15 דצמבר 2021) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.