1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית, לפיה סווג לקטגוריה א' (אלמ"ב), להורות למשיבה לשלבו בטיפולי ייעודי ולהורות למשיבה להעבירו לכלא צלמון למחלקת תעבורה.

העותר הינו אסיר פלילי, המרצה עונש מאסר שלישי, לתקופה של 5 שנים, בגין עבירות אלימות ותעבורה.

העותר החל בריצוי מאסרו בשנת 2015. במהלך 2016 שולב באגף תעבורה בבית הסוהר "צלמון". הורחק מהאגף בחודש אפריל 2017, בעקבות סכסוך עם אסיר אחר. העותר ביקש לחזור ולהשתלב בטיפול באגף תעבורה, הופנה לקבוצה "אינטימית", אך לא הגיע למפגשים.

ב"כ העותר טוענת כי העותר נאלץ להעדר מהמפגשים מאחר שבמקביל לעבודתו במטבח בכלא, היה עליו להתייצב, בדיוק באותה שעה בה הוא מסיים את העבודה במטבח, בקבוצה הטיפולית. עובדה זו הביאה לכך שהוא איחר בדקות ספורות והמשיב התייחס לכך כאל היעדרות.

באשר לסיווגו כאלמ"ב, ההחלטה התקבלה בעקבות העובדה שנגד העותר נפתח תיק אלמ"ב משנת 2015, בעקבות סכסוך עם אשתו שלא אפשרה לו מפגש עם הבנות.

2

המשיב טען כי ההגדרה כאסיר אלמ"ב הינה בעקבות שני תיקים, האחד תיק אלמ"ב מהתקופה טרם מאסרו, והשני, נפתח במהלך התקופה האחרונה. התיק הישן משנת 2015 אכן נסגר ב- 02/2016, החשדות שם היו איומים ותקיפה כלפי בת זוג. התיק הנוסף, השני, נפתח בחודש 09/2018, ומצוי בשלבים ראשונים של חקירה.

ועדת אלמ"ב התייחסה לדפוסים אלימים ולהתייחסות הבעייתית של האסיר. לא המליצה על חופשות. בנוסף לכך נפתח תיק, קטטה, ב - 12/2018.

באשר לסוגיה הטיפולית, העותר נשפט בגין עבירות תעבורה חמורות. האסיר הורחק ממחלקת תעבורה לאחר ששהה שם חודש וחצי, בשל סכסוך עם אחר, והאסיר זקוק לטיפול בהיבטים האלימים, לשם מכוונים גורמי הטיפול.

נוכח שילובו בתחום "אלימות אינטימית" הקשור לפרופיל האלמ"ב, הוחלט שלא להעבירו לצלמון בשלב זה.

לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתנה הוראה למשיב להגיש כתב תשובה משלים.

על פי כתב התשובה המשלים, העותר הופנה לטיפול בתעבורה בחודש 01/2019 אך לא נמצא מתאים משום שהוא זקוק לטיפול בנושא אלמ"ב, קודם העברתו לטיפול בעבירות התעבורה.

המלצת אלמ"ב מחודש 11/2018 הינה להפנותו לטיפול בתחום האלימות במשפחה משום שמדובר ברמת מסוכנות גבוהה בתחום זה. עם מיצוי וסיום הטיפול באלמ"ב ובכפוף להמלצת מנחי קבוצת האלמ"ב יופנה האסיר להמשך טיפול על פי שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים או למחלקת בית התקווה או לטיפול בעבירות תעבורה בבית הסוהר צלמון.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאור האמור בכתב התשובה, ומאחר והטיפול הניתן לעותר הינו על פי שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים, שככלל, בית המשפט אינו נוטה להתערב בהם, לא מצאתי מקום ליתן צו במסגרת עתירה זו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.