1

בפני עתירת אסיר נגד התנהלות שב"ס. לטענתו, זכויותיו נפגעות, נמנעה ממנו הזכות לשיקום. היתה המלצה להעבירו לטיפול להוסטל "מפתחות" עוד בחודש יוני 2015 אך מאז לא נעשה דבר והוא לא הוזמן, אף לא לראיון. העותר טוען כי הגורמים במשיבה פועלים בניגוד לסמכותם על פי הוראות הפקנ"צ, תוך ניצול סמכותם לרעה ואפלייתו של העותר, רדיפה דתית, פגיעה מכוונת על ידי שקרים, מרמה ועלילות, פגיעה בצלם האדם ובזכויותיו, גניבת דעת והטעיה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לא מצאתי ממש בטענות העותר, פרט לטענה אחת שהצריכה בירור עובדתי, והיא הטענה שלמרות שהובטח לו והוא נמצא מתאים להשתלב במסגרת "הוסטל" מזה חודשים ארוכים, לא נעשה דבר.

לפיכך, בתום הדיון הוריתי על למשיבה להגיש תגובה משלימה שתייחס באופן מפורט לטענת העותר כי פנה 7 פעמים בבקשה לשלבו בהוסטל כפי שהובטח.

הנתונים העולים מכתב התשובה המשלים שונים לחלוטין מטענות העותר.

2

ראש תחום טיפול ושיקום בבית סוהר חרמון מציינת כי לאחר שהעותר שהה במשך תקופה במחלקת "בית התקווה" - מחלקה המטפלת בגברים הסובלים מהתנהגות אלימה במרחבים המשפחתיים והאינטימיים, לאור התנהלותו, עמדותיו והאופן בו התקשה להכיל את השינוי ההתנהגותי והרגשי היתה החלטה כי המשך הטיפול דורש מסגרת אינטנסיבית. הוצע לאסיר במס' הזדמנויות להשתלב בתכנית המשך בהוסטל "מפתחות". מתגובותיו ברור היה כי הוא אמביוולנטי והתקשה לקבל החלטה בעניין, סירב לטיפול בהוסטל והערים קשיים המצביעים על חוסר נכונות להתחייב.

וועדת המסוכנות שהתכנסה בעניינו התרשמה כי מסוכנותו בעינה ועל כן הוא לא הומלץ לחופשות. לאור יחסו של האסיר לתכנית זו - היא לא יצאה אל הפועל.

כמו כן, צורף מכתבו של דורון קיסין, עו"ס - יועץ מטעם רש"א, על הקשיים שהערים העותר להעברתו להוסטל "מפתחות".

עוד הוגשה לעיוני חוות דעת של וועדת אלמ"ב שדנה בעניינו ובה ממצאים וקביעות שליליות כלפי העותר, כפי שעולה מהאבחון הפסיכולוגי.

המסקנה היא שהעותר לא שולב בהוסטל "מפתחות" אך ורק בשל התנהלותו וסירובו, ועל כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשע"ו, 15 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.