1

בפני עתירת אסיר נגד מדיניות שב"ס.

העותר טוען כי על פי מדיניות שב"ס נמנע באופן גורף מאסירים ביטחוניים לקיים שיחות טלפון עם עורכי דינם. הנחייה זו איננה חוקית ופוגעת בזכותו החוקתית של העותר להיוועץ עם עו"ד ובזכותו לשוויון והליך הוגן. פגיעה זו איננה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

העותר הינו אסיר ביטחוני המרצה עונש מאסר של 11 שנה החל מיום 23.5.2018 לאחר שהורשע בעבירות ריגול חמור ומסירת ידיעות לאויב.

המשיבה טוענת כי פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) תשל"ב - 1971, מכוחה עודכנו נהלי או פקודות שב"ס, והקובעת הסדרים לניהול בתי הסוהר לצורך הבטחה קיום סדרי הביטחון והמשמעת בהם ותנאי המאסר בבית הסוהר, קשר טלפוני בוודאי כאשר מדובר באסירים ביטחוניים הינם בבחינת טובת הונאה שהענקתה כפופה לשיקול דעת של הגורמים המוסמכים.

2

בהיות האסיר "אסיר ביטחוני" חלות עליו הוראות פקנ"צ 03.02.00 כללים ביחס לאסירים ביטחוניים המטילים מגבלות שונות על הקשר עם החוץ וזאת לאור החשש המובנה לפגיעה בביטחון המדינה מקיום קשר בלתי מפוקח עם החוץ. על כן ככלל לא מתאפשר קשר טלפוני לאסירים למעט אלה העומדים בתנאי סעיף 4 לפקודה. בעניין זה נקבעה ההלכה במסגרת עע"א 1076/95 מדינת ישראל נ' קונטאר, שם נקבע שהגבלת זכות לשימוש בטלפון נגזרת משלילת חירותו האישית של האסיר ונדרשת לו אינטרסים מהותיים אחרים ובראשם ביטחון המדינה.

המשיבים אינם חולקים על כך כי לכל אסיר ובכלל זה אסיר ביטחוני נתונה הזכות להיוועצות עם עו"ד ואולם מימושו של היוועצות היא בדרך של מפגש עם עו"ד בתוך כותלי הכלא ובכפוף להוראות הפקודה והפקנ"צ.

זכות האסיר להיוועצות עם עו"ד ואופן ממושך עוגנו בסעיף 45 לפקודת בתי הסוהר שמכוחו עודכנה פקנ"צ 04.34.00 מתן שירותים מקצועיים לאסירים ועצורים ע"י עו"ד, שם נקבע גם שככלל מפגש של עו"ד עם אסיר ייערך פנים אל פנים עם מחיצה.

המשיבה מפנה לרע"ב 4588/17 מדינת ישראל נ' פלוני.

המשיבה מציינת כי העותר פנה כבר בעתירה דומה במסגרת רע"ב 3898/19.

המשיבה מציינת עוד כי לפנים משורת הדין וכחריג הומניטרי ולאחר תיאום עם גורמי הביטחון אושר לעותר בעבר לקיים שיחות עם זוגו במהלך החזקתו במאסר בכלא גלבוע, בפיקוח שב"ס.

בתגובה לטענת העותר לפיה, שיבוצו באגף אסירי עבודה בבית הסוהר יש בה כדי להעיד על כך שהוא עומד בתנאי סעיף 4 לפקודה.

טוענת המשיבה כי החזקתו באגף זה אין בה כדי לבטל את סיווגו הביטחוני, שכן ניתן, במקרים המתאימים להחזיק אסיר ביטחוני בנפרד מאסירים ביטחוניים גם אם לא התקיימו לגביו התנאים שבסעיף 4. במקרה של העותר היו שיקולים פרטניים נוספים, מודיעיניים ואחרים, שהביאו להחלטה להחזיקו באגף האמור.

לקראת הדיון ובשל מצב הקורונה מונה לעותר עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית.

בדיון טען ב"כ העותר כי מאחר והעותר לא היה שייך מעולם לארגון טרור, יש מקום להתייחס אליו כחריג וכמי שעומד בתנאי סעיף 4 למרות שהוא ביצע עבירות ביטחוניות חמורות.

טענה נוספת הינה שהעותר מופלה לרעה ביחס לאסירים אחרים.

בתקופה זו מתקיים פיילוט המאפשר שיחות טלפוניות לאסירים ביטחוניים, לא רק קטינים, עם בני משפחותיהם.

3

בתום הדיון ניתנה החלטת ביניים המורה למשיבה להגיש כתב תשובה ובה התייחסות לבקשת העותר ליצור קשר עם עורכי דין ספציפיים, לאו דווקא בשיחה טלפונית, אלא לאשר את המפגש.

בכתה התשובה המשלים הודיע ב"כ המשיבה כי לאחר שנוצר קשר עם עורך הדין הספציפי שבשמו נקב העותר כמי שהוא מעוניין בקבלת ייצוג ממנו, ולבקשתה יתואם לה מפגש עמו בימים הקרובים.

בתגובה ביקש העותר שבית המשפט ישוב ויבדוק את טענתו לפיה הוא עומד בתנאי סעיף 4. כמו כן הוגשה הודעה לתיק בית המשפט ע"י עו"ד חן מאירי לפיה היא מייצגת את העותר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר לקבלת העתירה.

על פי ההודעה המשלימה מתאפשר קשר טלפוני עם עורכי הדין שאיתם הוא מבקש להיות בקשר לצורך ייצוגו, בתנאים ובהתאם לנהלי שב"ס והוראות הפקנ"צ.

העותר מקבל ביקורים של עורכי דין. תוקפן וחוקיותן של ההגבלות המוטלות על האסירים הביטחוניים נבחנו לא אחת על ידי בית המשפט העליון ונקבע שהן תקפות. העותר לא הוכיח שהוא עומד בתנאי סעיף 4. העובדה שהעותר מוחזק בשל שיקולים מערכתיים ומודיעיניים באגף נפרד מאסירים ביטחוניים איננה מבטלת את הסטטוס שלו ואת הגדרתו כאסיר ביטחוני.

לפיכך ומאחר וזכות הייצוג שלו מתאפשרת באמצעות מפגש פנים אל פנים, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתן היום, י"ד אלול תש"פ, 03 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

4