1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד דניאל מירסקי

ב"כ המשיב 2 עו"ד גיא אברס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר שני למשך שנה בגין עבירות רכוש והוא עצמו עותר נגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 10.12.15 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי.

העותר טוען בכתב העתירה שהגיש בעצמו כי הוא לקח אחריות על מעשיו, שולב בטיפול פרטני ובקבוצת שינוי דפוסים במהלך מאסרו, העבירות נושא מאסרו אמנם בוצעו זמן קצר לאחר שחרורו המוקדם ממאסרו הקודם אך עדיין אין לפסול את בקשתו להשתקם.

2

לטענת העותר, רק בשל יתרת מאסרו הקצרה הוא לא זוכה לשחרור מוקדם ואסור שהדבר ישמש כנגדו.

באשר להליך הטיפולי, טוען העותר כי שב"ס בחר לשלבו בהליך רק לקראת סוף מאסרו כדי שלא ישוחרר על תנאי, למרות שהוא נשוי ואב לילדים קטנים, שמעוניין לשקם את חייו ולפרנס את משפחתו.

המשיב מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וטוען כי העותר ביצע את העבירה נושא מאסרו פחות מחודש לאחר תום תקופת רישיון שבו שוחרר ממאסר קודם ומפנה לעמדת גורמי הטיפול כפי שהוצגה בפני הוועדה וצורפה לתגובה, לפיה העותר מצמצם מחומרת מעשהו נושא מאסרו ומודה בו באופן חלקי בלבד.

גורמי הטיפול לא מתעלמים מהשתלבות העותר בהליך הטיפולי אך מדובר בקבוצה טיפולית שנמצאה בזמן הדיון בוועדה בראשית דרכה והיום נותר עוד מפגש אחד על מנת שהעותר יסיים את ההליך הטיפולי במהלך מאסרו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא ייחסה חשיבות להבדלי הגרסאות באשר למניע מעשהו של העותר בין הודאתו בבית המשפט לבין דבריו לגורמי הטיפול ולוועדה וראתה בכך משום נטילת אחריות חלקית בלבד.

הוועדה התייחסה, ובצדק, לעובדה שהעותר ביצע את העבירה נושא מאסרו זמן קצר לאחר תום תקופת רישיון שבו שוחרר בתנאי תוכנית רש"א ולא למותר לציין כי לא הציג בפני הוועדה ובפנינו כל תוכנית שיקומית לאחר שחרורו המוקדם ממאסרו הנוכחי.

הוועדה גם התייחסה לעמדת גורמי הטיפול ולא התעלמה מהעובדה שהעותר נוטל חלק בהליך טיפולי שבו שולב לאחרונה יחסית והחלטתה כי על העותר לסיים או להתקדם בצורה משמעותית בהליך הטיפולי על מנת שיוכיח סיכויי שיקום, במיוחד לאחר כישלון ההליך השיקומי בתקופת הרישיון הקודם, היא החלטה מוצדקת.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ט' שבט תשע"ו (19 ינואר 2016) במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

3

<#