1

 

 

 

1.         לפנינו עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים (להלן: "הוועדה") מיום 19.11.2015 אשר הפקיעה את מלוא תקופת הרישיון בה היה נתון העותר, למשך 30.5 חודשים.

 

2.         העותר ריצה מאסר שלישי בן 8 שנים ו - 4 חודשים שנים, מתוכם 80 חודשי מאסר בגין הפעלה של תחנת סמים לממכר הירואין בלוד יחד עם אחרים; 18 חודשי מאסר בגין עבירות סמים והכשלת שוטר במילוי תפקידו; 4 חודשי מאסר בגין תקיפה והיזק בזדון כששהה במרכז יום ותקף את אחד המדריכים, ו-4 חודשי מאסר לריצוי בחופף למאסר בגין איומים על סוהר נחשון (ראה סעיפים 2 ו-3 לתגובת המשיב ונספחים א-ד1).

 

השתלשלות האירועים קודם להחלטת הועדה נשוא העתירה

2

3.         בתאריך 16.2.15 הורתה הוועדה על שחרורו של העותר לתקופת תנאי שתחילתה ביום 16.2.15 וסופה ביום 28.8.17.

ההחלטה הסתמכה על תוכנית רש"א שהוכנה בעניינו של העותר, על נסיבות חייו של העותר ונסיבות ביצוע העבירות ולאור כברת הדרך המשמעותית שעבר העותר במהלך מאסרו.

השחרור המוקדם הותנה בין היתר בקיום תוכנית רש"א, מגורים בטייבה, מעצר לילי בבית קרובי משפחתו באיזוק אלקטרוני ועבודה בפנצ'ריה בג'לג'וליה (ראה ההחלטה נספחים ט-י לתגובת המשיב).

ביום 27.4.15 אישרה הוועדה את שינוי מקום עבודתו של העותר.

4          בדו"חות רש"א מיום 3.6.15 ו-4.6.15, שהוגשו לוועדה לקראת ישיבת המעקב צוין כי בתאום עם רש"א עזב העותר את מקום עבודתו בשל תנאי העסקה והוא מתמיד בקשר הטיפולי עם רש"א.

על אף שקיים סיכוי להתדרדרות במצבו של העותר הוא משתף את גורמי הטיפול בפתיחות ובכנות. הדו"חות ציינו את היחסים הרעועים של העותר עם בני משפחתו בטייבה, את תחושת המחנק וחוסר הפרטיות במעצר הבית.

 

5.         בישיבת המעקב שהתקיימה ביום 9.6.15 אוזכרו, מעבר לאמור בדו"חות הנ"ל, גם הבעיות בשהיית העותר בטייבה,          בסביבה שאינה תומכת בו והרחק ממשפחתו הגרעינית המתגוררת בלוד. הוועדה חיזקה את העותר על מנת שיתמיד בהליכים וביקשה שיגובשו חלופות במידת הצורך למקום הפיקוח, בתאום עם רש"א.

            באותו דיון אישרה הוועדה לעותר להחליף את מקום עבודתו.

 

6.         ביום 1.7.15 דווח על ידי הממונה על עבודות השרות וחלופת הכליאה בשב"ס כי בשתי הזדמנויות לא             נמצא העותר בכתובת מעצר הבית, והמשפחה אצלה התגורר ניתקה את האיזוק האלקטרוני משום שאינה מעוניינת שהעותר ישאר להתגורר אצלה. משכך, התבקשה הפקעת רישיונו של העותר וב-13.7.15 התקיים דיון בבקשה.

3

העותר הציע מקום מגורים חלופי ועבודה (שנפסלו על ידי משטרת ישראל מאוחר יותר) ומאחר ודיווח רש"א היה במהותו חיובי, הוועדה ציינה כי נחה דעתה בצורך במתווה שיקומי חדש והפנתה לקבלת חוות דעת משלימה של רש"א.

 

7.         ביום 28.7.15 הוגשו דו"חות רש"א ובקשה לשנות את תנאי השחרור של העותר כך שיעבוד במזכרת בתיה, כפי שאישר יועץ השיקום, כולל מעבר להתגורר במקום. היות ומשטרת ישראל לא       אישרה את השינוי, בעדכון שהוגש ביום 17.9.15 התברר כי העותר ישן בחצר בית קרוביו בטייבה ובתחנת המשטרה בטייבה, אשר קציניה זיהו את מצוקת העותר.

 

            רש"א דיווחה כי לעותר הוצע להשתלב בהוסטל אך הוא סרב ועבר להתגורר באישור הוועדה בבית הוריו   בלוד. רש"א דיווחה כי העותר שרוי במצוקה אמיתית והעריכה כי         הוא זקוק למסגרת סגורה ותומכת.

 

8.         בישיבת המעקב מיום 20.9.15 דיווחה רש"א שהעותר הפסיק להגיע לפגישות טיפוליות ולעבוד, עזב את כתובתו וסירב להשתלב בהוסטל.

לדברי ב"כ המשיב, במידה והעותר יתחייב להשתלב בהוסטל, תבקש מדינה להאריך את התנאי אך העותר, שלא היה מיוצג על ידי עו"ד, סירב לעבור להוסטל והוועדה דחתה את המשך הדיון ליום 11.10.15 כדי שהעותר יהיה מיוצג.

 

בדיון שהתקיים ב - 11.10.15 הצהיר העותר שהוא מעוניין להשתלב בהוסטל אבל לא בטייבה, שם    יש לו סכסוכים רבים. רש"א הזמינה את העותר לראיון בטייבה כדי לבחון את קליטתו בהוסטל, התבקשה החזרתו לפיקוח אלקטרוני לאלתר ובינתיים הותר לו לשהות בבית הוריו בלוד.

 

9.         בדו"חות רש"א מימים 13.10.15 ו-20.10.15 נכתב שהעותר לא שיתף פעולה עם ניסיונות רש"א להסדרת האיזוק האלקטרוני שכן להורי העותר אין אפשרות להתקין קו בזק בביתם נוכח עיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק שלהם, אולם הוא מעוניין להשתלב בהוסטל. רש"א דיווחה שמדובר במקרה מורכב ונעשה ניסיון "למצות את ההליך הטיפולי".

 

4

10.       בדו"ח רש"א מיום 15.11.15 כתב יועץ מחוזי רש"א מרכז כי העותר לא נמצא מתאים למסגרת הוסטל "בית החסד" בחיפה משום שאינו עומד בתנאים היות ויש בקשה להפקעת רישיונו.

העותר ובא כוחו עשו ניסיונות לשלב את העותר בהוסטל מטעם רש"א או כל מסגרת אחרת ובפגישה עם נציג רש"א ביום 23/11/15, לאחר החלטת הוועדה נושא העתירה, הוצג אישור עבודה עבור העותר בתחנת שטיפת כלי רכב בלוד ונציג רש"א הציע לקיים עם העותר שיחות פרטניות אחת לשבוע בימי חמישי ולשלבו בקבוצה טיפולית המתקיימת באותם ימים.

 

החלטת הוועדה

1.         הוועדה מציינת כי כל החומר שהוגש לעיונה, לרבות החלטות קודמות, מצביע על הפרות חוזרות ונישנות של תכנית רש"א ע"י העותר, כאשר הוועדות נמנעו מלקבל החלטה בעניין הבקשה להפקעת רישיון האסיר ונתנו לעותר הזדמנויות לחזור לתוכנית השיקום המקורית בצורה זו או אחרת.

 

2.         הוועדה סבורה כי העותר ממשיך ומתמרן בכל הנוגע לקיום תנאי השחרור המוקדם והגיע העת לשים קץ "לתמרון".

 

3.         הוועדה סבורה כי לאור מכתב היועץ המחוזי של רש"א מיום 15.11.15 יש להפקיע רישיון האסיר של העותר שכן הוא מפר את אחד מתנאי שחרורו כאשר הוא אינו נמצא בפיקוח אלקטרוני, לא המציא מקום עבודה חדש ומסודר ולא פנה ליועץ תעסוקה. הוא גם לא הופיע לטיפול הפרטני והקבוצתי ברש"א.

העותר אינו לוקח אחריות על מצבו ואינו בשל לגייס את הכוחות הנדרשים לשם שינוי משמעותי בחייו.

 

טענות העותר

1.         החלטת ועדת השחרורים שלא להיענות לבקשתו לדחות את המשך הדיון בעניינו, על מנת שייפגש עם נציג רש"א וימצה בחינת תוכנית שיקום חלופית, וקביעתה כי יופקע רישיון האסיר שלו חורגות ממתחם הסבירות ויש לבטלן.

5

 

2.         הוועדות, בהרכבים שונים, הבינו את המצוקה בה העותר שרוי, ואת עניינו החריג, בנסיבות חייו הקשות, ועודדו אותו כדי שלא יחזור לחיי פשע.

הועדות היו ערות לפרקי הזמן הארוכים הנדרשים להכנסתו למסגרות ועריכת שינויים בחייו. היה מקום לאפשר לעותר להשלים את ההליך מול רש"א וקביעת הוועדה לפיה העותר "מתמרן" אינה סבירה ומתעלמת ממאמצי העותר.

 

3.         הפקעת מלוא תקופת הרישיון של העותר היא סנקציה קשה ובנסיבותיו של העותר בלתי מידתית בעליל.

 

העותר עבר כברת דרך ארוכה במהלך המאסר האחרון, למד קרוא וכתוב, נטל חלק בקבוצות טיפול ואף לימד אסירים אחרים. הוא שוחרר על תנאי ועשה מאמצים רבים על מנת להעלות את חייו על מסלול נורמטיבי ולהתרחק מהעולם העברייני.

 

4.         העותר פועל לשתף פעולה עם רש"א, הוא "נזרק" מטייבה בשל משפחתו הרחוקה שלא הסתדר עמה, אך הוא לא אמר נואש וניסה למצוא לעצמו חלופות שיתקבלו על ידי רש"א.

 

5.         במהלך הדיונים בפנינו הציג ב"כ העותר את הסכמת משטרת ישראל למקום עבודתו החדש של העותר בלוד ומכתב עדכון של רש"א מיום 2/2/16 לפיו העותר משתף פעולה עם תוכנית הטיפול, מגיע לטיפול הפרטני והקבוצתי בטייבה והשתלב במקום עבודה חדש.

באשר לשילובו של העותר בהוסטל בטייבה, רש"א שללה אפשרות זו לאחר שהעותר טען שאינו מעוניין להיות בטייבה בגלל סכסוכים.

רש"א דיווחה שהעותר לא יוכל להתקין איזוק אלקטרוני בבית הוריו, איתם חזר לגור בלוד והם תומכים בו.

6

בסיפא מכתב העדכון של רש"א, אליו צורף מכתב רכז רש"א בטייבה, מבקשת רש"א להאריך את משך תקופת הרישיון של העותר לאחר שעבר תהליך אמיתי של היותו אסיר ברישיון שזקוק לגבולות ברורים, כפי שהתרשם מנהל מחוז המרכז של רש"א בפגישתו עם העותר ביום 23/1/16.

 

6.         במהלך הדיונים בפנינו טען ב"כ העותר שהעותר עומד בקשר עם נציג רש"א בטייבה, מגיע לשיחות פרטניות וקבוצתיות, עובד במקום שאושר ע"י המשטרה. לדבריו, הבדלים אידיאולוגיים בינו למשפחתו מונעים את המצאותו בטייבה וגם המשטרה אישרה לו לעבוד בלוד. הוא לא התאים להיות בהוסטל בחיפה בגלל שאינו מכור ולא יכול להיות בהוסטל בטייבה בגלל סכסוכים.

            באשר לאיזוק אלקטרוני, אומר ב"כ העותר שאם העדרו יגרום להפקעת רישיון האסיר של העותר למשך כ-900 ימים, ימצא העותר מקום מגורים אחר שבו ניתן יהיה להתקין איזוק אלקטרוני.

            ב"כ העותר מבקש לקבל את בקשתה המעודכנת של רש"א ולהאריך את תוקף רישיון האסיר של העותר.

 

תגובת המשיב

 

1.         החלטת הוועדה סבירה ומידתית והתקבלה לאחר מצבור של החלטות מתונות, שהתקבלו לאורך תקופה ושנועדו לתת לעותר הזדמנויות רבות לקחת את היד המושטת של רש"א ולהתמיד בתהליך השיקום.

 

2.         שחרור העותר נעשה לאחר היסוס של הועדה ורק לאחר שהונחה תוכנית פיקוח מהודקת אך העותר ניצל את תקופת שחרורו על מנת להשיל מעליו את כל מגבלות התוכנית, עד לאיון מוחלט שלה.

 

3.         אין קשר בין התוכנית הלכאורית המוצעת בעתירה ובין תוכנית השחרור המקורית. העותר מעוניין להישאר ללא פיקוח אלקטרוני, עליו התעקשה המדינה כחלק מתנאי השחרור, בלוד, שממנה רצוי להרחיקו. התוכנית לא הייתה מתקבלת במועד השחרור ואין בה כדי לבטל את הפקעת הרישיון עתה.

 

7

4.         ההפקעה נעשתה על בסיס צבר הפרות משמעותי, מידע מודיעיני שהוצג בפנינו ולבקשת רש"א, שציינה כי אין לעותר כוחות והוא אינו בשל כדי לערוך שינוי משמעותי בחייו.

 

5.         במהלך הדיון הציגה ב"כ המשיבה דו"ח של משטרת ישראל לפיו ביום 24/9/15 נעצר העותר בגין השתתפות בקטטה ותקיפה חבלנית, כאשר דקר שני שכנים על רקע סכסוך שכנים.

 

6.         במהלך הדיונים בפנינו טענו ב"כ המשיב שהעותר סירב לשתף פעולה עם רש"א, להשתתף בשיחות פרטניות, להשתלב בהוסטל ולהיות באיזוק אלקטרוני.

            העותר שוחרר על תנאי משני מאסרים קודמים ובפעם קודמת הופקע רישיון האסיר שלו שלושה חודשים לאחר שחרורו.

לדברי ב"כ המשיב, העותר לא יכול להתקין קו בזק נקי אצל הוריו ולכן לא יוכל להשתחרר באיזוק אלקטרוני. רש"א באה לקראת העותר כשהסכימה לשינוי מקום מגוריו ועבודתו אך הוא ניתק את הקשר איתה. לדבריה, העותר לא יכול להתנהל בעולם לבדו אלא זקוק להיות בהוסטל, אך הוא מסרב להיות בהוסטל בטייבה אלא קובע את התנאים של שחרורו.

 

דיון והכרעה

 

1.         עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה ובדיווחי רש"א שהוצגו בפניה ובפנינו בקשר לישיבות המעקב הרבות שקיימה הוועדה מאז שחרורו המוקדם של העותר, מביא למסקנה שהחלטת הוועדה נושא העתירה הייתה סבירה ומוצדקת לאור ההפרות שהפר העותר את תנאי השחרור בכל הקשור למקומות המגורים והעבודה ולהשתתפותו הלא רצופה בשיחות הקבוצתיות והפרטניות.

 

8

2.         כך הם פני הדברים גם כאשר איננו מתעלמים מתקופת הרישיון הארוכה יחסית שהופקעה ע"י הוועדה שכן העותר לא ניצל עד כה את ההזדמנויות שניתנו לו, במיוחד בכל הקשור להתקנת איזוק אלקטרוני, שהיווה תנאי חשוב מתנאי השחרור.

            עם זאת, איננו זוקפים לחובתו את אי התקנת האיזוק עד כדי שישמש נימוק להפקעת רישיון האסיר של העותר שכן הדבר נמנע ממנו מאחר ובמקום מגוריו אצל הוריו בלוד, שאושר ע"י הוועדה ומשטרת ישראל, לא ניתן להתקין קו טלפון, שהתקנתו היא תנאי להתקנת איזוק, בשל עיקול שמוטל על ביתו.

 

3.         מה שגורם לנו לקבל את העתירה ולא להפקיע את רישיון האסיר של העותר הוא הכתוב בדו"חות רש"א שהתקבלו לאחר הדיון בוועדה שהחלטתה היא נושא העתירה ואישור משטרת ישראל למקומות מגוריו ועבודתו של העותר בלוד, כפי שהובאו לעיל.

 

 

 

4.         מדו"חות רש"א מיום 2/2/16 וממכתבו של רכז היחידה לשיקום האסיר בטייבה, שצורף לדו"ח ואשר לא היה בפני הוועדה, עולה שלאחר הגשת הבקשה להפקעת רישיון האסיר של העותר העותר משתף פעולה עם תוכנית הטיפול והשתלב בהצלחה במקום העבודה החדש וגורמי רש"א התרשמו שהעותר עבר תהליך אמיתי של הפנמה ראשונית של היותו אסיר ברישיון שזקוק לגבולות ברורים.

 

5.         מבלי להתעלם מהפרת תנאי הרישיון ע"י העותר, גם בכל הקשור לחוסר שיתוף הפעולה עם ההליך הטיפולי ברש"א, יש באמור לעיל כדי לגרום למתן הזדמנות נוספת לעותר להיטיב את דרכיו, לשתף פעולה עם רש"א ולעמוד ביתר תנאי השחרור המוקדם.

 

9

6.         איננו מתעלמים מהקושי שעומד בפני העותר בכל הקשור להתקנת איזוק אלקטרוני ואנו נותנים לו דחייה של 90 ימים על מנת להסדיר עניין זה, כאשר במהלך התקופה יהיה במעצר בית בבית הוריו בלוד כל יום בין השעות 22:00 עד 06:00 בפיקוח אחד מהוריו שיחתום על התחייבות בסכום של 10,000 ₪ בפני מזכיר ועדת השחרורים וידווח לתחנת משטרת לוד על כל הפרת מעצר הבית ע"י העותר, תוך חצי שעה מגילוי ההפרה.

            בישיבת מעקב שתקיים הוועדה בחלוף 90 יום מהיום תחליט הוועדה אם להאריך את התקופה הנ"ל או לבטל את תנאי האיזוק האלקטרוני או לבטל את שחרורו המוקדם של העותר בשל אי קיום התנאי בהתחשב בקיום תנאי השחרור האחרים ע"י העותר.

 

7.         לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה וקובעים תקופת תנאי חדשה שתחל היום בתנאים שנקבעו ע"י הוועדה בהחלטתה מיום 19/11/15 בכפוף לאמור בדבר האיזוק האלקטרוני והתחייבות אחד מהוריו של העותר בתנאי שיתגורר בבית הוריו בלוד ברח' ***** ויעבוד אצל בנו מורדוב ת.ז. ********.

 

 

אחד מהוריו של העותר והעותר יתייצבו בפני מזכיר ועדת השחרורים שליד כלא השרון ברח' התחנה 5 בכפר סבא ביום 24.2.16 בשעה 08:00 על מנת לחתום על ההתחייבות.

 

 

ניתן היום, י"ד אדר א' תשע"ו, 23 פברואר 2016, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.