בית המשפט המחוזי בבאר שבע

עת"א 52581-05-21 ראדי(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפני

כב' השופט אהרון משניות

העותר

ראגב ראדי (אסיר)

באמצעות ב"כ עו"ד נעמנה

נגד

המשיב

  שרות בתי הסוהר

באמצעות ב"כ עו"ד ליאת רותם

פסק דין

עניינה של עתירה זו בטענת העותר כי המשיב טעה בחישוב תקופת המאסר שלו, וכי לפי החישוב הנכון אליבא דהעותר, העותר כבר "שבר" חצי ממאסרו, והוא זכאי להשתלב בסבב חופשות. לעומת זאת, המשיב טוען בתגובתו לעתירה כי לפי חישובי המשיב, העותר אמור לשבור חצי ממאסרו רק ביום 7.8.21, ורק ממועד זה יוכל להשתלב בסבב חופשות, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים ליציאה לחופשה בהתאם לפקנ"ץ החופשות (04.40.00).

המהות האמתית של המחלוקת בין הצדדים התבררה למעשה רק במהלך הדיון, כאשר מעיון בגזר הדין שניתן בת"פ 35480-09-19 בעניינו של העותר מתאריך 27.10.20, התברר כי קיימת אי בהירות בגזר הדין עצמו, כאשר מצד אחד בית המשפט קובע כי יש לכבד את הסדר הטיעון, ומצד שני הוא מתעלם מההסכמה בין הצדדים, כי העונש יימנה החל מיום המעצר - 7.9.19, ותחת זאת קובע כי העונש יימנה החל מיום מתן גזר הדין - 27.10.20.

בנסיבות האלה, נראה כי המשיב פעל כדין, ויישם את האמור בגזר הדין ככתבו וכלשונו, ולכן לא ניתן לומר כי נפלה טעות בהתנהלותו בעניין זה.

עם זאת, יש ממש גם בטיעוניו של ב"כ העותר, אשר טוען כי הצדדים הגיעו ביניהם להסדר טיעון, אשר לפיו עונש המאסר המוסכם של העותר יימנה מיום מעצרו, ולא מיום מתן גזר הדין, כפי שקבע בית המשפט במפורש בגזר דינו. לשיטתו, המדינה אינה יכולה לדבר בשני קולות, ודין הוא שגם המשיב יחשב את תקופת המאסר בהתאם להסכמה בין הצדדים, קרי: מיום מעצרו.

דא עקא, בית המשפט בערכאה הדיונית קבע במפורש, באופן שאינו משתמע לשני פנים ואינו ניתן לפרשנות אחרת, כי עונש המאסר שהושת על העותר יימנה מיום מתן גזר הדין ולא מיום המעצר כפי שהסכימו הצדדים. אכן, ייתכן שהשופט הנכבד בערכאה הדיונית טעה בדבריו אך ייתכן גם שלא, ואת זאת אל לו למותב זה לקבוע. עם זאת, אני מוצא לנכון להעיר, כי ככל שהערכאה הדיונית החליטה בכוונת מכוון לסטות מהסכמת הצדדים בהסדר הטיעון שהוסכם ביניהם, ראוי היה לציין זאת במפורש, כדי לאפשר לנאשם בהליך הדיוני (הוא העותר שלפנינו) לכלכל את צעדיו בהתאם.

בכל אופן, כלל נקוט בידינו כי הפה שאסר (תרתי משמע...) הוא הפה שהתיר (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ב עמ' א), ודומה כי ביטוי לכלל זה ניתן למצוא גם בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, אשר מסדיר בסעיף 81 את הפרוצדורה לתיקון טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית המשפט. בנסיבות שלפנינו, בהנחה שאכן נפלה טעות בגזר הדין, באפשרות ב"כ העותר לפנות בבקשה מתאימה לשופט בערכאה הדיונית, לתקן את הטעות בהתאם לאמור בסעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, ובית המשפט ינהג כחוכמתו.

כאמור לעיל, לעת הזאת, כאשר גזר הדין נוסח בנוסחו הנוכחי, צודק המשיב בטענתו כי פעל בחישוב תקופת המאסר בהתאם לאמור בגזר הדין ככתבו וכלשונו, ולכן, בכפוף לאמור בפסקה הקודמת, אין מנוס מדחיית העתירה.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין ללא דיחוי לב"כ הצדדים