1

1.         עניינו של פסק דין זה בעתירת אסיר, המתייחסת להחלטת המשיבה מ-22.7.18 כי בשלב הנוכחי לא ניתן לשלבו בקבוצה טיפולית במסגרת מעצרו.

2.         העותר עצור עד תום ההליכים בקשר לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה (ראו החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מ-22.7.18 במ"ת 52568-05-18 והחלטת בית המשפט העליון מ-5.8.18 בבש"פ 5630/18, אשר בגדרה נדחה ערר על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי).

3.         גם מנקודת המוצא שעליה הצהיר העותר לראשונה במסגרת הדיון בעתירה, כי הוא מוכן להיות עציר עבודה (ראו פרוטוקול, ע' 1 וע' 3, ש' 12), אין להתערב בהחלטה המנהלית שביסוד העתירה (שהתקבלה מתוך הנחה שהעותר אינו כזה).

4.         לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטה מנהלית שניתנה ע"י הגוף המקצועי הרלבנטי. במקרה דנן העותר לא הצביע על הצדקה להתערבות כזו.

2

5.         העותר עצור בבית המעצר בירושלים והשגות שונות שלו על מיקום המעצר נדחו (ראו החלטת בית המשפט העליון מ-17.6.18 בבש"פ 4679/17 ובסעיף 13 להחלטתו הנזכרת בסעיף 2 דלעיל). אחד הנימוקים להחלטה המנהלית שביסוד העתירה הוא כי בבית המעצר שבירושלים אין קבוצות טיפוליות המתאימות לעותר. די במצב העניינים האמור כדי להצדיק את ההחלטה המנהלית ומכל מקום, להביא להימנעות של בית המשפט מהתערבות בה.

6.         על האמור עד כה אוסיף כי בהחלטות שנזכרו לעיל עולה האפשרות שבהמשך הדרך יועבר העותר לבית מעצר אחר ובמצב כזה יוכל לפנות לשלטונות בית המעצר בבקשות מתאימות ובמידת הצורך, לנקוט הליכים משפטיים הולמים. בכך יש חיזוק נוסף לדחיית העתירה הנוכחית.

7.         אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן בהעדר הצדדים היום, ג' בתשרי תשע"ט, 12 בספטמבר 2018.

רפאל יעקובי, שופט