1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד לינדר

ב"כ המשיב עו"ד מיכאל סטופ

[פרוטוקול הושמט]

            העותר מרצה שנת מאסר בגין תקיפות בנות זוג ואיומים כלפיהן והוא מבקש לצאת לחופשות שכן התנהגותו במהלך מאסרו תקינה ולטענתו נפגעות העבירה אינן מתנגדות ליציאתו לחופשות.

            המשיב מתנגד ליציאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב, גלויה וחסויה, ועל עמדת גורמי הטיפול.

2

            מחוות דעת ועדת אלמ"ב עולה כי העותר הוא בעל היסטוריית חיים של חוסר הסתגלות וחוסר יציבות במערכות יחסים, הוא מכור לסמים, אלכוהול והימורים אך אינו תופס עצמו ככזה ושולל נזקקות טיפולית.

            העותר מכחיש התנהגות אלימה כלפי בנות זוגו נושאות מאסרו ואינו מכיר בדפוסיו האלימים.

            משכך, ועדת אלמ"ב התרשמה, ובצדק, כי מסוכנותו של העותר, כפי שהוכיח במעשיו נושא מאסרו, בעינה עומדת וקיים סיכון גבוה כי יפעל באלימות כלפי בנות זוג עתידיות לאחר שחרורו.

            משכך הם פני הדברים, אין בעמדת נפגעות העבירה כדי להצדיק יציאת העותר לחופשות, כאשר לעמדת ועדת אלמ"ב מצטרפת עמדת גורמי הטיפול לפיה העותר מכחיש את עבירות האלימות נושא מאסרו, לא הביע מוטיבציה להשתלב בטיפול בנוגע לתחום עבירותיו והתמכרותו והציג עמדה לפיה הוא לא זקוק לטיפול גמילה.

            משכך הם פני הדברים, מוצדקת עמדת המשיב, המבוססת על הוראות הפקנ"צ, לפיה לא ניתן להוציא את העותר לחופשות.

            אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, יט' אב תשע"ה, 4 אוגוסט 2015, במעמד ב"כ המשיב והעותר.