1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד הדס פתל

המשיב 1 ובא כוחו עו"ד חן מאירי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב מרצה 47 חודשי מאסר בגין 4 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר ו - 4 עבירות רכוש כלפי רכב, וביום 14.1.2016 החליטה המשיבה 2 (להלן: "הוועדה"), לשחרר אותו על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל שהוצגה בפניה ובפנינו.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

ב"כ העותר טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר שחררה את המשיב למרות מידע מודיעיני שלילי שהוצג בפניה ובפנינו, ובמיוחד מידע שהתקבל לאחר הדיון הראשון בוועדה, אשר דחתה את בקשת המשיב לשחרור על תנאי באותם תנאים של התכנית הטיפולית.

2

עוד טוענת ב"כ העותר כי טעתה הוועדה כאשר שחררה את המשיב בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל לאחר שבדיון קודם קבעה שאין די בתכנית זו על מנת לאיין את מסוכנותו של המשיב, שנכנס לתחומי מדינת ישראל ללא אישור שהיה מספר פעמים, וביצע בה עבירות רכוש כלפי רכב.

ב"כ המשיב טוענת כי אין בהחלטת הוועדה משום חוסר סבירות המצדיק התערבות בהחלטתה, וסומכת טענותיה על עמדת גורמי הטיפול כפי שהוצגה בפני הוועדה שהחלטתה היא נושא העתירה ובפני הוועדה שדחתה את בקשת המשיב לשחרור על תנאי ביום 15.7.2015.

עיון בעמדת גורמי הטיפול מיום 10.5.2015 מעלה כי העותר עובד כאסיר חוליה וכעובד מטבח באגף, ללא עבירות משמעת, ומתפקד בצורה מיטבית ומנסה לשקם את עצמו במסגרת התנאים שמאפשרים לו. העותר משמש כאסיר תומך שמלווה אסירים לכל מקום ועוזר להם בחיי היום יום, הוא נמצא בקשר קונקרטי עם עו"ס האגף ומאחר והוא אינו תושב מדינת ישראל, הוא לא משולב בהליך טיפולי. באשר למעשים נושא מאסרו של המשיב - הוא לקח עליהם אחריות, מתחרט עליהם, והמאסר הנוכחי גורם לו להבין ולהפנים שהוא רוצה לשנות את אורח חייו ולחיות חיים נורמטיביים.

כך גם נכתב, בקצרה, בחוו"ד גורמי הטיפול מיום 1.12.2015, לפיה המשיב נמצא בקשר מעקבי עם עו"ס האגף שמתרשמת שהוא מוכיח רצינות והתמדה בהליך השינוי אותו הוא עובר במהלך מאסרו.

כל האמור לעיל איננו שוקל כנגד המידע החסוי שהוצג בפני הוועדה ובפנינו, ואשר מעלה חשש לפעילות פלילית של המשיב אם ישוחרר על תנאי, גם בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל, מבלי שאנו מביעים דעה באשר ליכולת לאכוף אותה כאשר מדובר בתושב הרש"פ.

מדובר במידע שהתקבל לאחר הדיון הראשון בוועדה, והוא בעל מהימנות וערכיות גבוהה, וגם אם אינו מעלה חשש לפעילות פלילית בתחומי מדינת ישראל, כפי שקבעה הוועדה, ואיננו בטוחים כי המידע מוגבל לתחומי הרש"פ, הרי יש למנוע את המסוכנות שנובעת מהמשיב בהתאם לאותו מידע גם כאשר יימצא בתחומי הרש"פ.

הוועדה החליטה לשחרר את המשיב בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל, שלא נמצאה כמאיינת את מסוכנותו של המשיב ע"י הוועדה הקודמת שראתה את אותה תכנית, כפי שהוצגה גם בפנינו.

אין בחלוף הזמן בין שני הדיונים בוועדות, גם אם התנהגותו הגלויה של המשיב במהלך פרק הזמן המשיכה להיות חיובית, כדי להצדיק את השינוי בעמדת הוועדה כלפי התכנית הטיפולית של מרכז אל אמל.

לאור כל האמור לעיל, כאשר הוועדה לא נתנה דעתה במידה הראויה למידע החסוי שהוצג בפניה, הרי לוקה החלטתה בחוסר סבירות המצדיק התערבות של ערכאה שיפוטית.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את שחרורו של המשיב על תנאי, כפי ששוחרר בדיון שהתקיים בוועדה ביום 14.1.2016.

3

ניתן והודע היום, י"ד שבט תשע"ו (24 ינואר 2016) במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.