1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") כנגד החלטת המשיב בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות וביטול צו המאסר אשר הוצא נגדו.

על המבקש הוטל עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בן חמישה חודשים. המבקש השלים כמעט את מלוא התקופה ונותרו לו חמישה ימים בלבד להשלמת תקופת ריצוי העונש. לדבריו, בשל סיבות רבות, כגון התפרצות מגיפת הקורונה, מחלת המבקש ומעבר מגורים לעיר אחרת, נבצר ממנו להשלים את עבודות השירות אשר נגזרו עליו ובשל מעבר דירה, לא קיבל לידיו את ההודעה על ההפסקה המנהלית. המבקש טען כי נותרו לו ימים ספורים לריצוי ומימוש צו המאסר יגרום לפגיעה בו ובמשפחתו המונה 3 ילדים קטנים. המבקש עתר להזדמנות נוספת לצורך השלמת ריצוי תקופת עבודות השירות אשר נגזרו עליו וביקש את התערבות בית המשפט וביטול צו המאסר שהוצא נגדו.

2

המשיבים טענו כי לא נפל פגם בהחלטת הממונה בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות. הממונה ומי מטעמו עשו כל שלאל ידם על מנת לבוא לקראת המבקש בהזדמנויות רבות על מנת שזה יוכל להשלים את ריצוי עבודות השירות אשר נגזרו עליו וזאת חרף התנהלותו המזלזלת כאשר פעם אחר פעם, פעל המבקש כרצונו ובניגוד להתחייבויותיו עד כדי ניצול ציני של כוונותיהם הטובות של הגורמים המקצועיים אצל המשיב. כך למשל במהלך שנת 2020 ריצה המבקש 10 ימים בלבד. מחוות הדעת אשר הוגשה בעניינו עולה כי הגורמים אצל המשיב פעלו לאורך תקופת ריצוי העונש באמצעים רבים על מנת לאפשר למבקש להשלים את ריצוי עונשו, נערכו עימו שיחות רבות וניתנו לו הזדמנויות חוזרות, אולם המבקש לא עמד בהתחייבויותיו ולא כיבד את הכללים וההנחיות שקיבל, בין היתר, לא טרח לעדכן בשינוי כתובתו. יתרת הימים לריצוי עבודות שירות עומדת על 7 כך לטענת המשיב ואותם צריך המבקש לרצות מאחורי סורג ובריח. אשר על כן, נטען כי אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטת הממונה.

בדיון, טען ב"כ המבקש כי בניגוד לטענת המשיב, המבקש דווקא עדכן את הממונה עליו בדבר שינוי מקום המגורים אך הודה כי לא מסר את הכתובת המדויקת. המבקש לא זכה להיות בשימוע ולטענת בא כוחו, לו היה נוכח בו והיה מציג את המסמכים המוחזקים בידיו, היה הממונה משתכנע כי יש בידי המבקש מסמכים המצדיקים את היעדרותו ולא היה מקום להפסקה המנהלית.

המשיבים חזרו על עמדתם כי גם אם המדובר בימי מאסר בודדים, אין מקום לתת למבקש הזדמנות נוספת, לאור התהליך הארוך שעבר המשיב עם המבקש וחוסר יכולתו של המבקש לעמוד בהתחייבויותיו. לשיטת המשיב, אין בעובדה כי נותרו למבקש ימים ספורים לרצות כדי להשליך על המהות שהיא התנהלותו של המבקש אשר הובילה להפסקה המנהלית.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות, בנספחיהם ובמסמכים אשר הוגשו במהלך הדיון ושמעתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את העתירה.

ראשית, בידי העותר אכן מסמכים רבים אשר יש בהם כדי להצדיק היעדרויות שונות, בין היתר, ההיעדרות הנטענת כתוצאה מבידוד שנכפה על המבקש ואשר מוזכר גם בטיעוניו הכתובים של המשיב, כאשר נטען כי המבקש לא סיפק אישור רשמי על השמתו בבידוד. כמו כן הוגשו מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד על בעיה רפואית ממשית אשר אף הובילה לאשפוז וכן כי בידי המבקש אישורי מחלה רבים. מסמכים אלו לא היו בפני הממונה בעת שבוצע השימוע שכן המבקש לא קיבל את הזימון לשימוע, זימון אשר נשלח לכתובת מגורים אותה עזב. אין מחלוקת כי האחריות והחובה לעדכן בדבר שינוי מקום המגורים מוטלות על המבקש, אולם בבחינת מכלול הנסיבות, לאור האישורים שהוצגו המצביעים על בעיה רפואית קשה ממנה סבל המבקש וכאשר כל שנותר למבקש לרצות הם 5 ימי עבודות שירות או 7 ימי מאסר - נדמה כי מן הראוי ליתן למבקש עוד הזדמנות אחרונה להביא טענותיו בפני הממונה אשר יבחן האם ניתן לאפשר לו להשלים את ביצוע עונשו כפי שהצהיר בפניי בדיון, לאלתר.

סיכומו של דבר, אני מורה על ביטול החלטת המשיב מיום 7.3.21 בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות. המבקש יזומן לממונה אשר יבחן בשנית את עניינו, בין היתר לאור המסמכים אשר הוצגו גם בפניי וישקול האם ניתן, בנסיבות הללו, לאפשר למבקש להשלים את ימי העבודות הספורים אשר נותרו לו.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים.

3

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.