1

עת"א 39899-10-21 באיחוד עם עת"א 27224-11-21

העותר מלין כנגד ליקויים בהתנהלות המשיב באספת מוצרים לפי תפריט הדיאטה המטבולית שהותאם לו, וכנגד החלטתו להפחית את מינון תרופת "אגיולאקס" אותה נוטל. מטעמי יעילות, החלטתי לדון בשתי העתירות יחדיו.

העותר, מרצה מאסר בן עשר שנים בגין עבירות מרמה , עבירות מין, איסור הלבנת הון, ועבירות נלוות, טוען, כי המשיב לא מספק לו את כל המצרכים הנחוצים לו בהתאם לתפריט דיאטה מיוחד שהותאם לו לטיפול בבעיית עצירות כרונית ממנה סובל,ובעיקר כמות מספקת של פירות, ירקות וומוצרי חלב, ובנוסף, טען, כי הפחתת מינון תרופת "אגיולאקס", אותה נוטל בקביעות מזה זמן רב, פוגעת במצבו הרפואי.

2

בעתירה דנא קיימתי שני דיונים (5.12.21, 3.1.22). ב"כ המשיב, באמצעות עו"ד כ"ץ עקיבא, הסבירה שלצורך אבחון בעיותיו ובחינת בקשותיו, הופנה העותר לבדיקות קולונסקופיה. לדבריה, העותר מסכל פעם אחר פעם, את מאמצי המשיב להעניק לו טיפול רפואי ראוי. לבדיקת קולונוסקופיה ראשונה שנקבעה ביום 7.10.21, בבית החולים לניאדו, יצא העותר בליווי שב"ס, אך סירב לחתום על ביצוע הבדיקה, בטענה כי אינו חש בטוב, בדיקות שנערכו לו נמצאו תקינות. במעמד הדיון, שב העותר והסביר, שלא חש בטוב, מאחר שהתרופה שנטל לצורך הבדיקה, גרמה לו לתופעות לוואי. משהתחוור, שלא ניתן, ללא ביצוע הבדיקה, להמשיך בהליך האבחון, הוריתי, בהחלטת ביניים, לקבוע לעותר תור לבדיקה נוספת ולהחליף את התרופה שמקבל טרום הבדיקה.

המשיב פעל בהתאם להנחיותיי, והעותר הופנה לבדיקת קולונוסקופיה נוספת שנקבעה ליום 23.12.21, גם הפעם לא ניתן היה להשלימה . העותר לא פעל בהתאם להוראות ההכנה לבדיקה, באופן שבית החולים הגדיר כהכנה "לקויה מאוד", ובכך, לא אפשר את ביצועה. העותר עשה כל מאמץ במעמד הדיון לגלגל את האשמה לפתחו של המשיב, לדבריו, לא קיבל הסברים נכונים, הנחיות המשיב מנוגדות להנחיות בית החולים ושוב נטען, כי תרופת ההכנה, שכאמור הוחלפה, לא לא הותאמה למצבו הרפואי. בפועל, לא ניתן היה להשלים את בדיקת קולונוסקופיה, ואף לא לקדם את אבחון בעיית העצירות ממנה סובל. באשר להפחתת מינון תרופה מסוג "אגיולאקס", נטען כי בהתאם להמלצת רופאה מומחית, אושר לו מינון התרופה לפי צורך, מדובר בתרופה שנוטל תקופה ממושכת, והמינון המופחת אינו תואם את מצבו הבריאותי. לטענת המשיב, המינון הופחת בהמלצת רופא שב"ס, מדובר בתרופה שנועדה לטיפול קצר טווח בעצירות, ושימוש ממושך בה, עשוי להחמיר את תלותו בחומרים משלשלים.

דיון והכרעה

עיינתי בעתירות, בכתבי התשובה ובמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי, שמעתי בקשב רב את טענות הצדדים, ולאחר בחינת הטענות, מצאתי כי יש לדחות את שתי העתירות.

העותר שלפניי, סובל מבעיית עצירות כרונית, שתי העתירות נוגעות לפגמים בהחלטות המשיב לטיפול בבעיה זו.

טענותיו של העותר עלו תחילה במסגרת בעת"א 43477-05-21 פלוני נ' שב"ס (13.7.21), שאף היא עסקה בהתאמת הטיפול הרפואי לצרכיו. במסגרת עתירה זו, לאחר דיון ממושך, קבעתי כי המשיב מעניק לעותר טיפול מיטבי ודחיתי את העתירה. לצד זאת, הנחיתי את המשיב לקבוע לעותר בדיקה נוספת אצל כירורג, לבחינה יסודית של בעיית טחורים ועצירות ממנה סובל ולבדיקת תפריט הדיאטה שהותאם לו.

3

בתקופה שחלפה, פעל המשיב כמצוות בית המשפט, העותר נבדק בבית חולים לניאדו (14.7.21) וביום 25.8.21 נבדק על ידי כירורג פרוקטולוג במרפאת מומחים. בהתאם להמלצתם הופנה העותר לבדיקת קולנוסקופיה, לשיטת המשיב והרופאים, העותר פעל במכוון להכשלת הבדיקות. מבלי להכריע בטענה זו, לא מצאתי כל ביסוס לטענת העותר, שלא ניתן היה לבצע את הבדיקות מטעמים שאינם קשורים להתנהלותו, ואינני מקבלת את טענתו, שקיבל מהמשיב הכנה שגויה לקראת הבדיקה. בפועל, מאחר שהבדיקה לא בוצעה, לא ניתן לבצע אבחון יסודי של בעיית העצירות ממנה סובל. (ראה סיכום רפואי מיום 26.12.21). בנוסף, חוות דעת מאת דיאטן פרטי מיום 24.8.21, הוצגה לדיאטן שב"ס, ובהתאם, הותאם תפריט הדיאטה המטבולית והתוספות השבועיות של ירקות, יוגורט ומצרכים נוספים (ראה מסמך מיום 17.11.21 מאת יחיאל שטיימן, דיאטן קליני שב"ס). העותר מקבל הרבה מעבר לכל אסיר אחר, ובין היתר מנת ירקות שבועית של כ-4.5 ק"ג ירקות ו-1 ליטר יוגורט. גם מבלי להכנס לתוכנה של הידיעה המודיעינית, שמלמדת על שימוש פסול בירקות שמקבל, ברי, שמדובר בתוספת משמעותית, שהולמת את צרכיו.

ניכר כי המשיב מנהל מעקב הדוק ומוקפד אחר מצבו הרפואי של העותר, יעידו על כך בדיקותיו התכופות על ידי רופאים מומחים, קביעת תורים לבדיקות, אספקת תוספת מזון בכמות גדולה, תוסף בנייפיבר שמסופק לו, ואף החלפת חומרי ההכנה לבדיקת הקולנוסקופיה.

דו"ח רכישות העותר במרכז המכר בחודשים האחרונים, אינו מתיישב עם טענותיו שמקפיד על תפריט דיאטה. הדו"ח כולל רכישות ממתקים, שתיה מתוקה, ומזונות מעובדים בעלי כמות גבוהה של סוכר ונתרן, שאינם חלק מתפריט הדיאטה המומלץ לו. גם בעניין זה טען, שלא קונה עבור עצמו.

בהינתן כל אלו, ובהמשך להחלטתי הקודמת, מצאתי כי את התנהלות המשיב, הפועל בהתאם להמלצות גורמי הרפואה ומקיים החלטות שיפוטית כדבעי, אחראית, מקצועית ושירותית, ואין כל מקום להתערב בה.

באשר להפחתה במינון תרופת ה"אגיולאקס" אף בעניין זה לא מצאתי פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. כידוע, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת המשיב המבוסס על המלצות גורמים מקצועיים, אלא אם המדובר בהחלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני (רע"ב 408/20 פרץ נ' שב"ס (29.5.20). רופאת בית הסוהר קיבלה החלטה מקצועית להפחית במינון. העותר בעצמו הודה שפיתח תלות בתרופה ונראה שפיתח גם דפוסי התמכרות לחומרים משלשלים. הגדלת המינון תחריף את תלותו בתרופה ועלולה להזיק למצבו הרפואי.

אשר על כל האמור לעיל, אני דוחה את שתי העתירות.

ניתן היום, ג' שבט תשפ"ב, 05 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.