1

בפני עתירת אסיר דחופה ליציאה להלוויית אביו של העותר אשר מתקיימת היום וכן לאפשר לעותר לשבת שבעה עם בני משפחתו.

העתירה הובאה בפני הבוקר והוריתי על קיום דיון בה בשעה 10:00.

הדיון החל, בסופו של דבר, רק לאחר שב"כ העותר הגיע לבית המשפט בשעה 11:30, כאשר ההלוויה נועדה לשעה 12:00.

עם זאת, נמסר כי בני המשפחה יחכו להגעתו של העותר, ככל שבית המשפט יתיר לו לצאת להלוויה.

בפתח הדיון הודיעה ב"כ המשיבים כי הם מתנגדים לבקשה וציינה כי עמדה זו נסמכת, בין היתר, על החלטה של ועדת אלמ"ב אשר התכנסה ביום 17.1.21 והמליצה שלא לאשר שחרור מוקדם ויציאה לחופשות. ב"כ המשיבים ציינה את מגיפה הקורונה והחשש מהדבקת האסירים וטענה כי אין בעניינו של העותר נסיבות הומניטריות חריגות המצדיקות להיעתר לבקשה בתקופה זו.

במהלך הדיון הוגשה לתיק, באמצעות מערכת נט המשפט, תגובה כתובה מאת המשיבים אשר ממנה עולה כי בקשת העותר ליציאה להלווית אביו ולשבעה נדחתה על ידי מפקד מחוז צפון, משלושה טעמים - מצב התחלואה במדינה, העובדה כי לא מתקיימות נסיבות הומניטריות חריגות והתנגדות ועדת אלמ"ב. לתגובה צורפה גם התייחסות ועדת אלמ"ב מהיום לפיה, בהמשך לישיבה מיום 17.1.21 והמלצותיה, לאור המסוכנות המוערכת מצד העותר - לא מומלץ לאפשר לו לצאת להלוויה או לחופשת אבל.

בהמלצת בית המשפט, יצאה ב"כ המשיבים מן הדיון כדי להתייעץ עם המשיבים, אך שבה עם עמדה זהה ועם הצעה כי יתאפשר לעותר לצאת לקבר אביו בליווי בהמשך השבוע ובהלוויה ישתתף באמצעות ה- ZOOM.

לאור התנגדות העותר ועמידתו על העתירה, תוכרע העתירה להלן.

2

למען שלמות התמונה, קודם שאפשר עמדתי והנימוקים לה, יצויין כי בעניינו של העותר, כפי שנלמד מטענות בא כוחו וכפי שנלמד גם מחוות דעת ועדת אלמ"ב, הותרו כבר שתי חופשות בעבר - האחת באוגוסט 2019 לצורך ביקור אצל אביו, חולה מחלה סופנית שמצבו הבריאותי התדרדר אז והשניה, בדצמבר 2019 אז הותר לו לצאת לחגיגות בת המצווה של בתו. יצויין כי בשני המקרים הותרה החופשה למשך מספר שעות בליווי ערבים.

עיון בחוות דעת ועדת אלמ"ב מלמד, כפי שגם צויין כבר בהחלטות שיצאו תחת ידי בית המשפט המחוזי בעתירות הקודמות, כי הטענה המרכזית עליה נסמכת מסוכנות העותר היא העדר מוטיבציה לטיפול בבעיות אלמ"ב. עיון במידע מודיעיני אין בו כדי להרחיב את הבסיס עליו נשענה הועדה.

אני ערה להחלטתו של מפקד המחוז, אשר מצא לדחות את הבקשה עליה נסבה עתירה זו, אולם סבורה כי בשים לב לכך שהעותר כבר יצא לשתי חופשות וכפי שצויין בחוות דעתה של הועדת אלמ"ב, חזר מהן ללא כל חריג, משעה שעסקינן בהלווית אביו של העותר - אירוע הומניטרי חריג לכל הדעות, ואף נוכח הסכמת המשיבים לאפשר לו לצאת בהמשך השבוע לקבר האב, אין מקום למנוע מן העותר יציאה להלוויית אביו וטוב היה אם המשיבים היו מסיקים מהחלטות קודמות שניתנו לגבי חופשות העותר ונערכים לאפשר לעותר, לכל הפחות, להתייצב במועד להלוויית אביו.

לא מצאתי בחוות דעת ועדת אלמ"ב שהוגשו בפניי היום או בתגובת המשיבים כל טעם אשר יש בו כדי להוביל להחלטה שונה או כדי להצדיק את דחיית העתירה אשר לפניי. אני סבורה כי ניתן להיעתר לה, בחלקה, באופן שלמסוכנות העותר ולחשש מפני הדבקה במחלת הקורונה יינתן מענה, בתנאים מגבילים ולשעות ספורות.

אחר ששקלתי את המבוקש, מצאתי לאשר את העתירה ככל שהיא נוגעת ליציאה להלוויית האב כדלקמן:

העותר ייצא בשעה 13:30 וישוב לכל המאוחר בשעה 20:30, כאשר הוא מלווה בשני ערבים שיאושרו על ידי המשטרה ויחתמו, כל אחד מהם, על ערבות בסך 5,000 ₪.

נאסר על העותר ליצור קשר, מכל סוג שהוא, עם בת זוגו לשעבר - זו שבקשר עימה הוגדר כפרופיל אלמ"ב.

העותר ייסע להלוויה ישירות וישוב ממנה לבית הסוהר ללא כל עצירה נוספת.

המזכירות תמציא החלטה זו לאלתר למשיבים ולב"כ העותר על מנת שיפעלו באופן מיידי להוצאת ההחלטה אל הפועל.

ניתן היום, ח' שבט תשפ"א, 21 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.