1

נוכחים:

העותר וב"כ העותר עו"ד לימאי מור

ב"כ המשיב עו"ד רביד

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה מאסר שישי בן 22 חודשים שמניינו מיום 5.6.14 בגין נהיגה בזמן פסילה, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב, החזקת כלי פריצה והפעלת מאסר על תנאי והוא מלין על סיווגו לקטגוריה ב 1 ומבקש לצאת לחופשה.

לטענתו התנהגותו טובה, וללא דו"חות משמעת, עובד במפעלים, השתתף בחינוך וכיום מצוי בקבוצת שינוי דפוסים.

בכתב התשובה נטען כי מדובר באסיר רצידיביסט וכי קיימת התנגדות של גורמי הטיפול ליציאתו לחופשה. עוד נטען, כי אך לאחרונה החל העותר בהשתתפות בקבוצה לשינוי דפוסים.

2

שמעתי את הצדדים ומתברר כי עד עתה השתתף העותר בשמונה מפגשים של הקבוצה לשינוי דפוסים ונותרו ארבעה מפגשים.

לטענתו, הוא עתיד להשתחרר מן המאסר בחודש פברואר 2016.

העותר טען כי אימו חולה והייתי מוכנה לשקול הוצאתו לחופשה חריגה אלא שהוא סרב להצעה זו ועמד על יציאה לחופשה רגילה.

הוצג בפניי החלטת ועדת השחרורים ולפיה העבירות אותן ביצע העותר בגינן הוא מרצה מאסר כיום בוצעו כשלושה חודשים לאחר שחרורו ממאסר. לעותר הרשעות בעבירות תעבורה, עבירות אלימות, הפרת הוראות חוקיות, נהיגה בקלות ראש, החזקת מכשירי פריצה, הסעת שב"ח, פריצות וכמו שנכתב בהחלטת ועדת השחרורים מדובר באסיר רצידיביסט הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי.

לטענת העותר הוא הציג תוכנית שיקומית של רש"א.

ועדת השחרורים קבעה כי העותר שוחרר פעמיים בעבר שחרור מוקדם עם תכנית לטיפול בקהילה ושב לסורו.

בנסיבות אלה, ומשלא השלים העותר את ההליך הטיפולי אף שיש לציין כי במאסר זה השתתף בחינוך ושולב לאחרונה בקבוצה טיפולית, אין מנוס מדחיית העתירה.

ניתנה והודעה היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06/01/2016 במעמד הצדדים.