1

החלטה

כללי

1.      העותר מרצה עונש מאסר עולם קצוב ל-30 שנה בגין רצח בן דודו, וזאת החל מיום 6.3.95. מועד תום מאסרו הצפוי ביום 5.3.25, והוא מסווג לקטגוריה א', אלמ"ב.

2.      העותר מלין על סירוב המשיב להוציאו לחופשה חריגה על מנת לבקר את אמו החולה.

טענות הצדדים

2

3.      לטענת ב"כ העותר, בעבר אמו נהגה לבקרו, אולם עקב החמרה במצבה היא אינה ניידת עוד ואינה יכולה להגיע לבקרו. בשים לב למאסרו הממושך העותר מבקש לראותה בעודה בחיים, וטוען כי ניתן להתייחס לבקשתו כבקשה הומניטרית.

עוד נטען, כי העותר משתף פעולה עם גורמי הכליאה, התנהגותו במאסרו חיובית, הערכת המסוכנות בעניינו אינה גבוהה, וישנה הסכמה כי החופשה תתקיים מחוץ לכפר בו מתגוררת משפחת המנוח.

4.      לטענת ב"כ המשיב, ממסמכיה הרפואיים של אם העותר עולה כי היא אינה מצויה בסכנת חיים, ועל כן אין עניינו עונה על הטעמים המצדיקים על פי פקודת הנציבות 04.40.00 חופשות אסירים הוצאה לחופשה חריגה.

כמו כן, נערכה בדיקה אל מול משטרת ישראל ונמצא כי לא נערכה סולחה בין משפחת העותר למשפחת הקרבן, והסכסוך בין המשפחות עדיין קיים. בנסיבות אלה מתנגדת אף משטרת ישראל להוצאת העותר לחופשה חריגה, מחשש לפגיעה בשלום הציבור ו/או בשלום העותר.

דיון והכרעה

5.      העותר מסווג לקטגוריה א' ועל כן אינו זכאי לצאת לחופשות.

6.      סעיף לח2(ה) בפרק ח' לפקודת הנציבות 04.40.00 חופשות אסירים קובע כי אחד הטעמים להוצאה לחופשה מטעמים מיוחדים יכול שיהיה לצורך "ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה".

7.      עיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו לעיוני בעניינה של אם העותר, ומצאתי כי אכן אין המדובר בנסיבות רפואיות קשות המצדיקות הוצאת העותר לחופשה חריגה, בפרט בשים לב למסוכנותו שעודנה בתוקף, לחשש לשלומו ולשלום הציבור.

3

כן לא מצאתי כי ענייננו עולה כדי "נסיבות הומאניטריות חריגות ומיוחדות, כלשון סעיף לב2(יג) לפקודה.

משכך, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטה המנהלית שלא להוציא את העותר לחופשה כאמור.

8.      בשולי החלטתי אמליץ לגורמי המשיבה לשקול בחיוב הוצאת העותר לביקור אמו בליווי, במקום שאינו כפר משפחת המנוח, אם תוגש בקשה כזו על ידי העותר, ובכפוף לעמדת גורמי המודיעין.

9.      בטרם סיום מצאתי לציין כי לטעמי נסיבות הומניטריות חריגות ומיוחדות הינן נסיבות כאלה אשר האדם הסביר והאובייקטיבי יראה בהן נסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מהמתווה המפורט בפקודה.

אין הכוונה להרחבה של המקרים המנויים בפקודה, לדוגמא, הפקודה מאשפרת להיענות לבקשת עותר לצאת לחתונת קרוב מדרגה ראשונה כך שבמקרה הרגיל לא ניתן לאפשר לסב לצאת לחתונת נכדתו. ברם, במקרה בו למשל הסב גידל את הנכדה בשל נבצרות הוריה לגדלה, יהיה מקום לראות במקרה מעין זה נסיבות הומניטריות ומיוחדות.

לא זה המקרה שבפני.

10.  לאור האמור, העתירה נדחית.

11.  בשים לב לדו"ח תנועות בחשבון העותר אין הצדקה לבקשה לפטור מאגרה והיא נדחית.

4

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ח, 02 מאי 2018, בהעדר הצדדים.