1

נוכחים:

העותר ובא כוחו - עו"ד שי ברק

ב"כ המשיבים - עו"ד ליאור קורן

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון לתקופת מאסר בת שנה בגין עבירות של עושק. העותר מלין על סירוב המשיב לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת על מנת להגיע לדיון הוכחות בבית המשפט לענייני משפחה שעניינו סכסוך ירושה.

המשיב סומך התנגדותו לעתירה על שני יתדות. הראשון - שיהוי בהגשת הבקשה לחופשה מיוחדת שלא הוגשה 45 ימים טרם המועד המבוקש (26.12.16). השני - האפשרויות העומדות לעותר לבקש את דחיית הדיון על מנת להגיש בקשה בטווח המועדים הקבוע, או להגיע לדיון בליווי שב"ס.

2

לעניין השיהוי, אין מחלוקת כי בקשה לחופשה מיוחדת צריכה להיות מוגשת 45 ימים טרם המועד מושא הבקשה. אין מחלוקת כי לא מוצגים מלפני נתונים הקשורים להגשת בקשה מטעם העותר במועד. לכל היותר, הגיש העותר בקשה ביום 12.12.16 שנקלטה אצל המשיב ביום 14.12.16. כבר מטעם זה ראוי לדחות את העתירה.

למעלה מן הצורך, לא ראיתי טעמים מיוחדים עליהם הצביע העותר ככאלו המצדיקים העתרות לבקשתו. העותר מבאר רגישות מיוחדות שתיווצר במהלך הדיון ככל שיופיע אליו בליווי שב"ס הן בלב השופט הדן בבחינת המהימנות שתיוחס לגרסתו והן בלב בני משפחתו שיהיו נוכחים בדיון. חזקה היא כי בית המשפט יחליט בדבר ממצאי מהימנות שלא על פי פרמטרים הקשורים במאסרו של העותר. בנוסף, הובהר כי בני משפחתו של העותר מודעים לעובדת מאסרו כך שלא צלחתי בירידה לעומק דעתו של העותר בכל הקשור לרגישות המיוחדת של הנושא. ידועים מקרים רבים בהם מגיעים אסירים לבית המשפט בין כבעלי דין ובין כעדים וזאת בליווי שב"ס. לא התרשמתי כי ראוי להחריג את עניינו של העותר מעניינם. באחת, סבורני כי המכלול כפי שהוצג לפני אינו מצדיק חופשה מיוחדת וכי ראוי להסתפק במתווה שהציע המשיב בדמות ליווי העותר לבית המשפט.

שימת לב המשיב כי יש להביא את העותר לבית המשפט ביום 26.12.16 כפי הזימון הקיים.

לאור כל המקובץ, העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ז, 21/12/2016 במעמד הנוכחים.