1

העותר עצור עד תום ההליכים ומשפטו הפלילי (תפ"ח 29438-03-20) מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה. ביוני השנה הורה המשיב להעבירו מכלא ניצן לכלא אשל, על-אף שהעותר הביע את התנגדותו מראש ובכתב באמצעות בא כוחו, ונימק זאת בין השאר בשל המקום בו מתנהל משפטו. ב-22.6.22 הודיעה קצינת האסירים בכלא אשל שהעותר הועבר לשם, וב-19 ביולי השנה הוגשה העתירה לבית משפט במחוז מרכז.

רק בחודש נובמבר מצא המשיב להגיש בקשה למחוק את העתירה על הסף בשל העדר סמכות מקומית בשל כך שהעותר הגיש את העתירה בהיות במחוז דרום, וזאת ע"פ כלל הסמכות המקומית הקבוע בסעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר, התשל"ב-1971, שזה לשונו: "אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק."

העותר מתנגד מן הטעם שההחלטה על העברתו התקבלה בכלא ניצן, ותומך את טענתו בהחלטה בעת"א 13158-11-16 גורבאן נ' שב"ס (8.11.2016). בהחלטה דנן הורה בית המשפט המחוזי בחיפה להעביר את העתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, שם התבררה.

2

על אף השיהוי הכבד שבהגשת הבקשה, הסמכות המקומית לדון בעתירת אסיר נקבעה לפי אזור השיפוט של בית הסוהר בו מוחזק האסיר. בעת"א 13158-11-16 נקבע, שכאשר מועבר אסיר לשהות זמנית בבית סוהר במחוז אחר, נותרה הסמכות המקומית בבית הסוהר שבו הוא שוהה דרך קבע, ועל כל פנים, זהו הפורום הנאות לדון בעניינו. אולם במקרה שלנו, העותר שוהה דרך קבע מאז 22.6.22 בבית הסוהר אשל במחוז דרום, והסמכות המקומית מסורה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

אכן, המשיב הגיש את הבקשה בשיהוי ניכר ולא מוצדק, והשהות בכלא אשל כאשר המשפט מתנהל בחיפה יוצרת הכבדה ברורה על העותר - אולם הסעד בעניין זה אינו בבירור העתירה בבית משפט שאין לו סמכות מקומית.

על כן, העתירה לא תמחק, אלא תועבר לדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר יעשה ככל שביכולתו לדון בעתירה בהקדם.

ההחלטה על הגשת כתב תשובה עד יום 20.1.22 נותרת על כנה. הדיון הקבוע בפני ביום 23.11.22 יבוטל.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ג, 13 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.