1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד בני נהרי ועו"ד יעקב קהן

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר עצור עד החלטה אחרת על פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 61493-11-15 והוא מלין על העדר טיפול רפואי בתופעת הפרכוסים ממנה הוא סובל לעיתים קרובות במהלך מעצרו.

לטענת העותר, שנתמכת בחוות דעת נוירולוגיות שצורפו לעתירה, קיימת החמרה במצבו הרפואי בכל הקשור מהגידול הסרטני במוחו שבא לביטוי בריבוי פרכוסים במהלך מעצרו.

לטענת ב"כ העותר, הטיפול הרפואי שמקבל העותר סמוך לאחר הפרכוסים איננו טיפול נאות והוא עלול לסכן את חייו ומשכך יש לפעול על פי הנהלים הכתובים בחוות דעתו של ד"ר פאהום, שהם הנהלים המקובלים במקרים של פרכוסים אצל מי שסובל מגידול במוחו כמו העותר (ראה התשובות לשאלות 2 ו-3 במכתבו של ד"ר פאהום).

2

ב"כ העותר מבקשים להחזיר את העותר למר"ש, שם הוא שהה בעבר, ולא להחזיק אותו באגף הפרדה ארצי בכלא איילון שם אין את השירותים הרפואיים הדרושים לו בכל שעות היממה, כפי שיש במר"ש, ובאם הדבר לא ניתן בהיעדר מקומות במר"ש או מכל סיבה אחרת, הם מבקשים להעבירו לבית החולים על מנת שיהיה שם בהשגחה ויקבל טיפול מיידי סמוך לאחר הפרכוסים.

המשיב מתנגד להחזרת העותר למר"ש או להעברתו לבית חולים, וזאת מבלי שהוא כופר בקיומם של פרכוסים אצל העותר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ביומני הסוהרים במקום מאסרו של העותר ובפרטי הביקורים, חלקם בשעות הלילה, שנערכו אצל העותר סמוך לאחר שקיבל פרכוסים.

עיון בפרטי הביקורים שביקרו אצל העותר סמוך לאחר קבלת הפרכוסים, לרבות בשעות הלילה, מעלה כי ביום 9.2.16 בשעה 02:50 הוזמן דניאל אוריצקי לתאו של העותר שלדבריו עבר פרכוס וחש כאבים בראשו. בבדיקת המדדים שנערכה לו הם נמצאו תקינים ולאחר התייעצות עם ד"ר מדר, רופאת כלא איילון, הומלץ לתת לו משכך כאבים אך הוא סירב לקחת אותו. בסיום הטיפול העותר נמצא בהכרה מלאה, תקשר עם הסביבה ומצבו הכללי היה משביע רצון.

אירוע נוסף מתואר בפרטי ביקור ביום 5.2.16 בשעה 02:31 אז התלונן העותר על לחצים בראשו, כשהגיע רופא או חובש לתא נלקחו לו מדדים, שנמצאו תקינים, העותר התמצא במקום, התיישב לבד, דיבר עם הרופא וענה על כל השאלות. הרופא אמר לעותר שאם עוד פעם ירגיש לא טוב, יקרא לו והוא יבדוק למחרת אם אפשר להוציא אותו לרופא תורן.

אירוע שלישי מתואר בפרטי ביקור מיום 1.2.16 בשעה 22:58 כאשר התקבלה קריאה שהעותר שוכב על הרצפה בתאו ועובר התקף פרכוסים. כשהרופא או החובש מיכאל עמיאל הגיע לתא, מצא את העותר שוכב את הרצפה, בהכרה, ללא דימום מהראש ומגיב לקול ולכאב. העותר התקשר עם החובש או הרופא על ידי מצמוץ בעיניו, האירוע דווח לד"ר מדר, רופאת בית הסוהר, שהורתה על השארתו בתא.

לא למותר לציין כי העותר נבדק באגף ולפי רישום ביומן מיום 18.1.16 עבר 10 התקפים עם איבוד הכרה, בבדיקתו לא נמצאו סימני צד והרופא גבריאל שמיס כתב שהוא ממתין לדו"ח חוזר מנוירו- כירורג של בלינסון ולאחר מכן ישווה את הדיסק עם דיסקים קודמים של בדיקת אם.אר.אי שנעשו לעותר.

3

היום מסר אביו של העותר לב"כ המשיב את דיסק בדיקת האם.אר.אי האחרונה שבוצעה לעותר על מנת שניתן יהיה להשוות אותו עם בדיקת אם.אר.אי קרובה שתתבצע לעותר במהלך השבועיים הקרובים.

מכל האמור לעיל עולה כי הטיפול שמקבל העותר סמוך לאחר התקפות הפרכוסים שהוא עובר, בעיקר בשעות הלילה, הוא טיפול רפואי נאות ומצבו לאחר התקפי הפרכוסים איננו מצדיק העברתו לבית חולים או העברתו למר"ש או את נקיטת כל הצעדים המפורטים בתשובות 2 ו-3 לחוות דעתו של ד"ר פאהום, שכן חלקם בוצעו לעותר סמוך לאחר הפרכוס במקום מעצרו והתגלו כתקינים.

ב"כ העותר ביקש לאפשר לנוירולוג מטעמו לבדוק את העותר במקום מעצרו על מנת לעמוד על מצבו ולתת חוות דעת שתכלול הצעות לטיפול בו.

חזקה על המשיב שיאפשר לנוירולוג או לנוירוכירורג מטעמו של העותר לבקר אותו במקום מעצרו על מנת לבדוק אותו ולתת חוות דעת כאמור.

כך גם חזקה על המשיב שאם מצבו של העותר לאחר הפרכוסים או במהלכם יצדיק את העברתו לבית החולים או למר"ש, הוא יעשה כן על מנת שלא לסכן את שלומו של העותר.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום ב' אדר א' תשע"ו, 11/02/2016 במעמד ב"כ הצדדים.