1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

לפני עתירת העותר שהוגשה נגד החלטת המשיב בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל בבית סוהר.

העותר נדון ביום 11.11.18 לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות שירוצו החל מיום 13.12.18 בגין עבירות של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות. העותר התייצב לראיון הקליטה, חתם על הכללים ושובץ לעבודה. במהלך ריצוי העונש תפקד באופן לקוי ונעדר ימים רבים. בעקבות כך נערכו לעותר שבע שיחות בירור ושיבוצו התעסוקתי שונה שמונה פעמים. בשל העובדה שלא חל שיפור בהתנהלותו זומן לשני שימועים בהם הבטיח לקחת אחריות ולסיים את ריצוי עבודות השירות. למרות זאת המשיך העותר בתפקודו הלקוי והיעדרויות ללא אישור. לכן ביום 10.10.19 חתם ראש האגף על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

2

העותר טוען כי לרוב דיווח על היעדרויותיו וקיבל אישור מתאים להעדר מהעבודה וגם במקרים בהם לא צירף אישור רפואי היו ההיעדרויות בשל תאונת דרכים שביצע עת רכב על אופנוע ונפצע, אך מכיוון שלא היה בידיו ביטוח לאופנוע סירב לקבל טיפול רפואי ממניעים כלכליים ולכן לא היה יכול להציג אישורים רפואיים. נטען כי מעולם לא נאמר לעותר כי אינו מבצע את עבודתו נאמנה והוא תמיד קיבל מחמאות על עבודתו. באשר לטענת המשיב בדבר אי ציות להוראות הממונה נטען כי הדברים אינם ברורים בהחלטת ראש אגף האסיר. נטען כי העותר אכן נקרא למספר שיחות, אך לא זכור לו כי התקיימו שבע שיחות בירור ולא הועברו לו העתקים של תיעוד השיחות כך שאינו יכול להתייחס אליהן. נטען כי השימוע בוצע באופן שאינו הוגן ובניגוד לדין שכן לא הועברו לעותר החומרים הכתובים הקיימים נגדו, אלא הדברים נאמרו לו באופן כללי ונאלץ להשיב בו במקום.

נטען כי חלק מהותי מהיעדרויות העותר נובע ממעברים בין עבודות ותקופות ביניים בהן נאלץ להמתין עד להשמתו בעבודה חדשה שלא באשמתו. כן נטען כי מדובר במאסר ראשון וביתרת עבודות שירות קצרה שנותרה לריצוי. עוד נטען כי שיחות הבירור לא היו שיחות רשמיות אלא שיחות מסדרון לכל היותר.

המשיב טוען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו והחלטת ראש אגף האסיר נופלת במתחם הסבירות ואף מחויבת על פי הדין ולכן אין עילה להתערבות ביהמ"ש. נטען כי די בהשתלשלות העובדות והנספחים המצורפים כדי ללמוד על תפקודו של העותר בריצוי העונש ולשלול על הסף את טענות בא כוחו בעתירה. נטען כי נעשו מאמצים רבים לאפשר לעותר לסיים לרצות את עבודות השירות אך ללא הועיל. ניתנו לעותר, לפנים משורת הדין, הזדמנויות רבות לשפר את תפקודו אך העותר לא השכיל לנצלן. נערכו לו שבע שיחות בירור ושיבוצו התעסוקתי שונה שמונה פעמים. בשימוע הראשון הוחלט לאפשר לו הזדמנות נוספת אשר לא הועילה והעותר המשיך בדרכו אף לאחר השימוע השני ועד החלטת הגונדר לא התייצב לעבודה. נטען כי ככל שהעותר לא התייצב בשל טענה רפואית היה עליו להציג אישורי מחלה. באשר לטענת העותר כי לא קיבל את החומרים הכתובים הקיימים נגדו טוען המשיב כי העותר התייצב לשימוע ובסופו קיבל עותק של גיליון השימוע המלא הכולל את העובדות באופן מפורט כפי שנלמד מהנספחים ואף חתם על גיליון השימוע בכתב ידו. באשר לנסיבותיו האישיות של העותר נטען כי אלו נלקחו בחשבון בבית המשפט בעת הדיון בטיעונים לעונש, בהסכמה לריצוי העונש בעבודות שירות ובמתן ההזדמנויות שניתנו לעותר אותן לא השכיל לנצל. לכן נטען כי החלטת המשיב סבירה והכרחית והעותר לא העלה כל פגם המצדיק התערבות. באשר לטענות העותר לגבי שיחות הבירור נטען כי קיים תיעוד לשיחות הבירור ולשימועים שנערכו לעותר. העותר טוען לשינוי כתובת אך לא דיווח על כך. כמו כן, החל בריצוי עבודות השירות לפני למעלה משנה ולא סיים לרצותן והדבר מעיד על העדר עבודה רציפה.

דיון והכרעה:

3

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה, שכן לא נפל בהחלטת המשיב או בהתנהלותו פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט.

מהנתונים שהוצגו בפני עולה כי העותר לא ריצה את עבודות השירות כנדרש, נעדר רבות ללא אישורים מתאימים ולמרות שנערכו לו שיחות בירור וניתנו לו הזדמנויות רבות לרצות את עבודות השירות כראוי, הוא לא השכיל לנצל הזדמנויות אלה ולא ריצה את עבודות השירות כסדרן. מהמסמכים שהוצגו לעיוני ניתן לראות שהעותר נעדר רבות מעבודות השירות ללא אישורים, ריצה ימים ספורים בכל חודש, לא טרח לעדכן את האחראים עליו במסגרת עבודות השירות, וככל הנראה גם עבר לכתובת אחרת מבלי לעדכן את גורמי הממונה על עבודות שירות, וגם זאת בניגוד להנחיות המחייבות. למרות הזדמנויות שניתנו לו, העותר לא פעל לריצוי עבודות השירות.

למעשה העותר הפגין זלזול מוחלט בעונש שנפסק שעליו לרצות. ריצוי העבודות כסדרן מהווה תנאי עיקרי לתקינות והמשך ריצוי עבודות השירות. העותר פעל בניגוד לכללים. בנסיבות אלו החלטת המשיב, שהתקבלה בהליך תקין ולאחר שניתן לעותר כל ההזדמנויות להשמיע דבריו, היא החלטה סבירה שאין עילה להתערב בה.

לא מצאתי כי בהתנהלות המשיב או בהחלטת המשיב נפל פגם או חוסר סבירות המצדיקים התערבות. ההחלטה ניתנה על רקע היעדרויות רבות ואי ריצוי סדיר של עבודות השירות. כמו כן, נראה כי העותר לא הפנים את משמעות עונש המאסר שנגזר עליו. העותר לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו ולמרות הבטחותיו המשיך להיעדר מעבודות השירות ללא אישורים.

בנסיבות אלו, אין מנוס מלדחות את העתירה נגד החלטת המשיב להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, שכן מדובר בהחלטה סבירה, שהתקבלה משיקולים ענייניים ובהליך ראוי.

העתירה נדחית.

העותר יתייצב לרצות את יתרת עונשו בהתאם לרישומי שב"ס ביום א' 22.3.20 עד השעה 9:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. העותר יתייצב לריצוי העונש בבית מעצר קישון, אלא אם כן תתקבל החלטה אחרת ע"י גורמי שב"ס במסגרת הליך של מיון מוקדם. ניתנת לעותר האפשרות לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

4

יודגש כי לא הוראתי על התייצבות מידית לריצוי המאסר כדי לאפשר לעותר למצות הליך של מיון מוקדם או כל הליך אחר, כפי שימצא לנכון.

ניתן היום, ב' אדר ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, במעמד העותר וב"כ המשיב.