1

כללי

1.      העותר מרצה עונש של 25 שנות מאסר בגין עבירות לפי חוק המאבק בארגון פשיעה ועבירות סמים, משויך לארגון פשיעה , מסווג לקטגוריה א', ומלין על סיווגו האמור ועל החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות.

2.      לטענת ב"כ העותר, העותר סיים לרצות כ-10 שנות מאסר, אין לו עוד קשר לארגון הפשיעה שאף אינו קיים יותר, הינו אסיר חיובי, משולב בתעסוקה, היה פעיל בחינוך והשתתף בפרויקט "רעות".

3.      לטענת ב"כ המשיבה, העותר הורשע כמי שעומד בראש ארגון פשיעה ומסווג לקטגוריה א', ואין אפשרות להוציאו לחופשות בהתאם לפקודת הנציבות, אלא לחופשה מטעמים מיוחדים או אם נמצאו נסיבות הומניטריות מיוחדות המצדיקות זאת.

4.      בעקבות דיון שנערך בפני ביום 2.12.14 התכנסה ועדת קטגוריות בעניינו של העותר פעם נוספת. דא עקא, כי זו החליטה שלא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעותר ולקבוע כי פג החשש לביצוע תכנוני פגיעה, וכי האסיר לא זנח את פעילותו הפלילית ועדיין קשור לארגון הפשיעה אליו משתייך, ועל כן הוחלט להותיר על כנו סיווגו של העותר בקטגוריה א' ושיוכו לארגון פשיעה.

טיעוני ב"כ הצדדים

5.      בדיון בפני חזר ב"כ העותר על טענותיו בדבר השינוי שחל בעותר, על כך שלטענתו אין עוד קיום לארגון הפשיעה, הצביע על חלוף הזמן שלטענתו צריך להיזקף לזכותו של העותר והפנה לפסיקה שלטענתו מלמדת כי גם אסירים המשתייכים לארגוני פשיעה זכאים לצאת לחופשות.

2

6.      ב"כ המשיבה הגישה לעיוני את המידע המודיעיני בעניינו של העותר והצביעה על שתי החלטותיי הקודמות בעניינו של העותר (במסגרת עת"א 4541-01-13 ועת"א 59313-03-14) בהן נדחו בקשותיו לצאת לחופשות, לנוכח תקפות המסוכנות העולה מהמידע המודיעיני בעניינו.

דיון והכרעה

7.      ראשית יאמר שלא מצאתי להסיק מעניינו של שחאדה אבו שחאדה (עת"א 44100-05-11) לענייננו, גם לנוכח טיב העבירות בהן הורשע (חברות בארגון פשיעה ועבירות סמים להבדיל מעמידה בראש ארגון פשיעה בענייננו), וגם לנוכח היעדרו של מידע מודיעיני הדומה לענייננו.

8.      שנית יוזכר, כי חופשת אסיר הינה פריבילגיה ואין זכות קנויה לאסיר לצאת לחופשות.

9.      בהחלטתי מיום 26.5.14 סקרתי את המידע המודיעיני בעניינו של העותר ועמדתי על תקפותו. אף שלא נתקבל מידע חדש, הרי נפסק כבר כי "מידע מודיעיני אינו מוצר בעל תאריך תפוגה" (רע"ב 2024/13 ג'מיל שורפי נגד מדינת ישראל).

10.  המשיבה ממשיכה ובודקת מעת לעת את תקפותו של המידע, ובוועדת הקטגוריות האחרונה שנערכה למשיב ביום 3.12.14, הוחלט ,כאמור, כי לעותר יכולות גבוהות וכי עדיין נשקפת הימנו מסוכנות ברמה גבוהה.

11.  לאור טיבו של המידע, נסיבותיו של העותר עצמו ויתרת מאסרו, באתי גם אני לכלל מסקנה כי טרם "נס לחו" של המידע.

12.  במצב דברים זה, לא ניתן לומר שהרשות שקלה שיקולים שרירותיים או שאינם רלבנטיים.

13.  מקום שלא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הגורמים המוסמכים ולא התרשמתי מקיומם של טעם מיוחד או נסיבות הומניטריות חריגות המצדיקים סטייה מן הכלל בהתאם למתווה שבפקודת הנציבות, מצאתי לדחות את העתירה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.