1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים לספק לו מזון בכשרות בד"ץ. במצורף לעתירה הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה.

המבקש טוען כי הינו אדם דתי שומר מצוות ומבקש כי יסופק לו מזון המתאים להילכותיו, המבקש טוען כי הוא עומד בקריטריונים לאספקת המזון המבוקש וחרף שהייתו באגף התורני במתקן הכליאה עת הוחזק במתקן הכליאה איילון במשך שנה ושמונה חודשים וחרף העובדה כי שימש כמשגיח כשרות באותה התקופה, עם העברתו למתקני כליאה אחרים, הוא אינו זוכה לקבל מענה לפניותיו החוזרות לקבל מזון כשר בד"צ. לטענת העותר הוא אינו אוכל בשר כבר תקופה ארוכה והוא זקוק למזון בהכשר בד"צ. לתחושתו, הוא עושה כל שנדרש ממנו ושב ומגיש בקשות לרב בית הסוהר, אך מטעמים שאינם ענייניים, בקשותיו נדחות או שכלל אינן מטופלות.

המשיבים טענו כי המדובר באסיר פלילי המרצה מאסר של 16 שנים כאשר זהו מאסרו השני. המשיבים טענו כי בקשתו של העותר נבחנה בעתירה קודמת, אז הורה בית המשפט למשיבים להעביר את בקשת העותר לבחינה בפני רב מחוז מרכז. הרב המליץ שלא לאשר את הבקשה לאחר שהגיע לכלל מסקנה כי המבקש אינו עומד בקריטריונים המזכים, כך למשל הוא אינו מתפקד כאדם דתי מבחינת אורחות החיים, הוא סרב להשתבץ בתאים מותאמים לאסירים חרדים באגף למחלקה טיפולית, סרב לעבור לתא ללא מכשיר טלוויזיה, אף על פי שהיה מודע להשלכת החלטתו על זכאותו לקבלת המזון המבוקש. המשיבים הפנו להחלטת בית המשפט העליון (רע"ב 7633/20) אשר התייחסה גם להחלטתו זו של הרב ודחתה את טענותיו של העותר. בנסיבות, כך לטענת המשיבים לא נפל כל פגם בהחלטת המשיבים אשר אושררה גם על ידי הערכאות השיפוטיות הגבוהות.

2

זאת ועוד טענו המשיבים כי מאז חלה התדרדרות בהתנהלות המבקש, אשר כלל אינה מזכה באספקת המזון המבוקש, המבקש הועבר לכלא שיטה בשל חמ"ן שלילי, מעורב בסכסוכים, מגלה התנהגות חריגה וקשיי השתלבות וכיום מוחזק באגף רגיל.

בנסיבות טענו המשיבים, המבקש, בהיותו חוזר בתשובה, יוכל להגיש בקשה לקבלת מזון בהכשר מהדרין רק לאחר שישהה באגף תורני ויקיים מצוות להנחת דעת רב היחידה לתקופה שלא תפחת מחצי שנה, זאת בהתאם להוראות סעיף 5 לפקודת הנציבות 01.22.00 שכותרתה "שמירת הכשרות בשירות בתי הסוהר". המשיבים טענו כי לפי עמדת רב הכלא בו מוחזק המבקש כיום, הוא כלל אינו עומד בקריטריונים המזכים בהגשת בקשה לאספקת המזון בכשרות המבוקשת. על כן עתרו המשיבים להורות על דחיית העתירה.

שמעתי את טענות הצדדים ובכלל זה את דבריו של העותר. העותר מביע תרעומת על דרך החתחתים, כך לתחושתו, שאותה הוא עובר בניסיון לזכות באוכל בכשרות בד"צ, אולם כפי שיובהר מיד, לא מצאתי להתערב בעניינו של העותר, באשר דין העתירה הזו להידחות.

אפתח ואומר כי על מנת לקבל מזון בהכשר בד"צ נדרש האסיר לעמוד בהוראות הפקודות הרלוונטיות, שמספרן 30-1005 ו- 01.22.00. עיון בפקודות הללו אל מול ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו של המבקש מלמדת כי המשיבים פעלו בהתאם לאותן פקודות. מכאן, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה, בין היתר, על האסיר, בהתאם לסעיף 15 לפקודה 01.22.00 לשהות באגף מתאים וזאת כתנאי להגשת בקשה כזו. כמו כן, כל הנימוקים אשר הובאו בהחלטה הקודמת אשר ניתנה בבקשתו לקבלת מזון בהכשר בד"צ, ביחס לשהות בתא עם טלויזיה וכיוב' - גם הם רלוונטיים וכאמור, ההחלטה סבירה, כפי שגם צויין בהחלטות שיפוטיות קודמות. אוסיף ואציין כי כפי שעלה מן הנתונים שהובאו בפניי, כאשר שהה המבקש בבית הסוהר "רימונים" הוצע לו לעבור לאגף חרדי, אולם הוא סירב - טענה אשר הוכחשה על ידי המבקש בפניי.

כעת, מבקש העותר לבחון בשנית את בקשתו לקבל מזון בהכשר בד"צ.

בהתאם לפקודה, אסיר רשאי לשוב ולפנות בבקשה בחלוף 6 חודשים מן המועד שבו ניתנה ההחלטה הקודמת (סעיף 4.5 לפקודה 30-1005) בכפוף לשינוי הנסיבות. מכאן, המבקש רשאי להגיש בקשה נוספת אשר תיבחן, בהתאם להוראות הפקודות.

מדברי העותר בפני עולה כי כבר פנה בבקשה כזו, אך טרם נענה. עם זאת, בפני אין כל החלטה, גם המבקש טוען כי לא קיבל החלטה כלשהי בנושא ולא ברור האם הגיש את הבקשה בדרך הקבועה בפקודה, כאשר לכאורה, מדבריו עולה כי פנה למפקד בית הסוהר ולא בבקשה ייעודית על פי הפקודה.

3

במצב דברים זה, הגם שאת העתירה אשר לפניי מצאתי לדחות, אזי בשולי הדברים, אני מורה כי לעותר יימסר הטופס המיועד לכך, בהתאם לפקודה 30-1005, על מנת שיוכל להגיש בקשה כנדרש. בקשתו תיבחן על פי הוראות הפקודות, בכפוף לחלוף הזמן ושינוי הנסיבות, בין היתר, גם לאור בקשת העותר לאפשר לו, בתום הסגר הנוכחי, לעבור לבית סוהר אחר, לבית הסוהר איילון, שבו יש גם אגף חרדי.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"א, 28 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.