1

בפניי עתירת אסיר נגד ההחלטה, המונעת ממנו ,לטענתו,קשר טלפוני עם עורכי הדין שלו.

העותר הינו אסיר המרצה עונש מאסר של כ-20 שנה. בנוסף לכך, הוא בסטטוס של עצור עד למתן החלטה אחרת, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה רבות מאוד בהיקף רחב.

בדיון טען העותר, כי הגורם המוסמך בשב"ס -ממ"ז ממרכז ,החליט למנוע ממנו קשר טלפוני למעט עם עורכי דינו. העותר מציין כי אין לו טענה לגבי מניעת הטלפונים הכללית. טענתו מתמקדת בעניין הקשר עם עורכי דינו. לטענתו, התאפשר לו לשוחח עם עורכי דינו לפרק זמן שלא עולה על 15 דקות וגם זאת בהגבלה, כך שתוכן השיחה יהיה לצורך תיאום פגישות ולא להתייעצות כללית. זאת, בניגוד לשתי החלטות מפורשות של ביהמ"ש הדן בתיק המעצר, אשר הורה לאפשר לו לשוחח עם עורכי דינו כמקובל אצל כל אסיר. עוד טוען העותר, כי הוא מסר מספרי טלפונים ניידים ונייחים של שני עורכי דינו, אולם מתאפשר לו לשוחח עמם רק בטלפונים הניידים.

בתום הדיון שנערך ביום 17/07/18 ניתנה החלטת ביניים, במסגרתה נדרשה המשיבה להגיש כתב תשובה משלים.

2

בכתב התשובה המשלים צוין, כי הוסרה מגבלת זמן השיחה (15 דקות) של העותר עם עורכי דינו. כמו כן, נמסר, כי הוא יוכל לשוחח עם עורכי דינו לא רק לצורך תיאום מפגש למתן שירות מקצועי אלא גם להתייעץ איתם טלפונית בקשר להליך המתנהל. המשיבה טוענת שבכך קיבל העותר את הסעד המבוקש.

באשר למספרי הטלפון, המשיבה מציינת, כי מספרי הטלפון הניידים של עורכי הדין פתוחים לשיחה עמם באמצעות מערכת "שחף", כמקובל לגבי כל שאר האסירים.

באשר לטלפונים הנייחים, טלפונים אלה אינם שייכים לעורכי הדין המייצגים אותו ועל כן לא הותרו לשיחה. מספרי טלפון אלה אף אינם מופיעים בדף הפירמה ובמסמכים ששולחים עורכי דינו. עוד מוסיפה המשיבה, כי באי כוח העותר מוזמנים לפנות בבקשה מתאימה לגורמי הכליאה ובה יציינו הם את מספרי הטלפון הנייחים המשמשים אותם במשרדם ושבאמצעותם הם מבקשים שהעותר ייצור איתם קשר. ככל שתועבר בקשה כזו, היא תטופל בהקדם על ידי הגורמים הרלוונטיים.

נראה בעיני כי האמור בכתב התשובה המשלים, על כל חלקיו, כולל האמור בסעיף 9, יש בהם משום מענה לעתירה ולסעד המבוקש.

לפיכך, אני קובע כדלקמן:

1. אני נותן בזה תוקף של החלטה לאמור בהודעה המשלימה.

2. בכפוף לכך, אני מורה על מחיקת העתירה.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.